בראיון מהבוקר (יום ב', 10.8.15), ראיון ממנו אין חזרה נשאל השר
נפתלי בנט אם הוא תומך בהשוואת תנאים מלאה בין מחבלים יהודים לערבים כולל הריסת בתים וכולל עונש מוות. תשובתו העקרונית הייתה "כן" אם כי סייג בכך שטרם ראה הוכחות. קלמן ליבסקינד המראיין חידד ושאל שוב - האם זה כולל עונש מוות ותשובת נפתלי בנט - "כן, בוודאי. התשובה היא כן".
עד כאן הראיון, האיש, תפישותיו ואמונותיו.
בהינתן דיוק בפרסום הדברים שצוטטו דלעיל כי אז דומה שהמרצע שיצא לו אט אט מהשק מונף כעת קבל עם ועולם. השק נעלם ועמו גם האשליה...מתברר שהראש של
הבית היהודי, זה האחראי לחנוך ילדי ישראל, זה היושב בקבינט עם היד על ההגה הולך בתלם אותו חרשו קודמיו, תלם החרוש במזימות המובילות אותנו בסופו של דבר למקום ממנו רואים דברים שלא רואים מכאן.
רמזים לכיוון הרע ניתנו בקדנציה הקודמת של הבית היהודי בכנסת. כריתת ברית עם הריקא לפיד, הפגיעה בעולם התורה, שחרור עשרות רוצחים, אמירות הבל על פיהן "תשעים ותשעה אחוזים מערביי ישראל נאמנים למדינה", פרשת אוחנה, הקפאת בניה מכאיבה, הרס ועוד....יש צורך להמשיך?
וכעת האמירה הקשה והבלתי נסבלת לפיה יש לגזור גזירה שווה בין רוצחי החמאס פראי האדם הישמעאלים שהם הניאו נאצים של דורנו לבין יהודים, כמעט שכחתי - "מחבלים יהודים".
אין ספק שהאמירה דלעיל מקנה נקודות יקרות ב"משחק הדמוקרטי". לית מאן דפליג שיש בה כדי לרצות את המולך (התקשורת,בג"ץ, הרועץ המשפטי והשמאל ההזוי כולו). די ברור כי הקביעה הנ"ל מסייעת למצב את בנט במחנה ה"נאורים".
רק כמה בעיות קטנות - מה עם היהודים?, מה עם המוסר היהודי?, מה עם התורה?, מה עם ערכי הנצח של עמנו, מה עם המאבק על הארץ, מה עם עשרות אלפי קרבנות הטרור של הרוצחים הניאו נאצים הערבים בני דורנו ? מה עם המלחמות העקובות מדם והטרור הרצחני בהם אבדו רבבות יהודים את חייהם ואת שלמות גופם? - מה עם כל אלה?
ועוד יש לשים לב להקשר ולתקופה בה נאמרים הדברים החמורים דלעיל. אלה אינם מנותקים מאירועי השבועיים האחרונים. מאן דהו שרף בית ובו נספו תינוק ולימים אביו. האם המצית רצה לרצוח? (דרושה הוכחת כוונה כזו...), האם זהות המצית ולאומיותו ידועות?, האם יש קצה חוט בחקירה והאם נפתלי בנט יודע משהו שאנו איננו יודעים? בכל מקרה, מדוע להשתתף במחול השדים, בהלקאה העצמית, בהתבטלות ובחנופה הדוחות עד כדי קבס. מדוע ועל מה להתנצל מר בנט?, דווקא אתה שהטפת לכך שאין להתנצל יותר!.
אין בכל האמור כדי להצדיק רצח בכוונה תחילה של תינוק. בכוונה אינני נכנס כלל לדיון הזה. אני מסרב!!, עצם ההשתתפות בחינגת המילים, בניתוחים ה"מלומדים", בנבירה, ב"חשבון הנפש", ב"בדק הבית" וב"ביעור הרע מקרבנו" (כפי שהתבטאו לבושתם ולבושתנו כמה וכמה רבנים....) כמוה כראשית הודאה וקבלת אשמה. מצטער, ישנה חזקת החפות, אנכי דן את אחי היהודים לכף זכות, לא אמהר לחרוץ דין, לא אחטא בלשון הרע כלפי אחים. בוודאי לא אתן יד לגזור דין יהודי למות!!.
לדראון עולם ייזכרו העולים לרגל לכלות פני הערבים שנפגעו כאשר בפיהם ו/או במעשם ראשית הודאה בפשע, התבטלות בלתי נסבלת והלקאה עצמית בעלת מאפיינים נוצריים למהדרין. כך בטובא זנגריה, כך בדומא, כך בכל מקום אליו ילך יהודי להתנצל על מעשה שאין איש יודע מי עשהו......אין דבר מביש מזה, אין דבר פוגע מזה.
לסיום כמה דברי כפירה של ממש - הנני כופר ב"שוויון" המדומה בין האויב הערבי ליהודים. אני כופר בגזירה השווה ביניהם אותה התיימר לגזור היושב בקבינט, הנני כופר בכך שמניעת התבוללות ומלחמה בה הם גזענות בה יש להילחם, הנני כופר בכך שיש כאן "עם" "פלשתיני" לו יש זכויות בארצנו, הנני כופר בכך שהערבים החיים בארץ ישראל הם חלק מהעם שלי, מעם ישראל, הנני כופר בכך שתשעים ותשעה אחוז מהערבים בארץ ישראל הם נאמנים למדינה.
אם כל הנ"ל הם תוצרים נדרשים והכרחיים של ה"דמוקרטיה" שחלה לכאורה במדינתנו (בדיחה תפלה וראו לעניין זה את "חופש הפולחן" ליהודים בהר-הבית וכן את החלת החוק ה"שוויונית" בנוגע להריסת בנייה בלתי חוקית), כי אז אני כופר גם בה - ב"קודש הקודשים" המזויף המכונה דמוקרטיה. בוודאי שישנה או צריכה להיות שיטת משטר טובה וצודקת ממנה.