מינויו של
דני דנון לשגריר ישראל באו"ם הוא מינויו של האדם הנכון במקום הנכון. כל אלה המרימים גבה לגבי כישוריו ומיני תכונות אישיות החסרות כביכול לדנון כדי להיות שגריר באו"ם, מנסים בהסברים לקויים לשכנע את הציבור שהמינוי בלתי ראוי. ואני טוען שהמינוי ראוי ועוד איך.
דני דנון מבטא נאמנה את עמדתו של רוב הציבור בישראל. אין צורך להיות מומחה גדול לסטטיסטיקה והסתברות או סוקר-על כדי לקבוע שדני דנון אוחז בעמדות פוליטיות הרווחות בציבור הישראלי. מבחינה זו בהחלט הוא יוכל לייצג את ישראל הדמוקרטית שברובה הצביעה עבור מפלגתו של דנון ומפלגתו שזכתה ב-30 מנדטים. ראש ממשלת ישראל מחזיק באותן עמדות כמו דנון, אלא שבגלל תפקידו הוא אינו יכול לתת דרור לכל מחשבותיו ורעיונותיו. מה שכן, על-פי אותן עמדות, ראש ה
ממשלה פועל ומבצע את מה שדנון אומר בגלוי. אם שגריר באו"ם צריך לבטא את עמדת ממשלתו, עמדת שר החוץ הממונה עליו, וראש הממשלה, שבמקרה שלנו זהו אותו האיש, הרי דנון יעשה זאת בכישרון רב.
שמעתי כמה פרשנים הסבורים שלדנון תהיה בעיה, למשל, לדבר על פתרון שתי המדינות. פשוט צחקתי. הרי ראש הממשלה, שר הביטחון, שרים בכירים אחרים מן הליכוד או מ
הבית היהודי, כולם דוחים את פתרון שתי המדינות על הסף. כולם מבינים כיום שאותו נאום מפורסם של נתניהו בבר-אילן היה מס שפתיים בלבד. נתניהו עושה הכל, ממש כך, כדי שפתרון שתי המדינות לא יוגשם לעולם. המצב הנוכחי הוא הטוב ביותר עבור נתניהו: ההתנחלויות גדלות, הערבים בשטחים אינם אזרחי ישראל, הרשות הפלשתינית בלתי רלוונטית, חמאס עלול להשתלט גם על יהודה ושומרון. אז מדוע להגיע לפתרון? זהו מצב אופטימלי עבור נתניהו וחבריו. וזו בדיוק האידיאולוגיה של דנון, וזו העמדה שיציג אותה גם באו"ם, אם כי במילים מכובסות כיאה לדיפלומטים.
ישנם אחרים המבקשים לטעון שעל-ידי מינוי דני דנון נתניהו מבקש להתריס כלפי ממשל אובמה. הם צודקים לחלוטין ונתניהו אינו מסתיר זאת כהוא זה. דני דנון, מבחינה זו, הוא אדם ראוי לכל שבח בגלל האומץ שלו לומר בריש גלי את מה שנתניהו אומר בחדרי חדרים, את מה שרוב הציבור בישראל חושב. כך ראש הממשלה בעת מינוי דנון: "הוא נענה לאתגר חשוב שהצבתי בפניו. בימת האו"ם חשובה בעת הזאת ואני משוכנע שדני ייאבק בכל כוחו להציג את האמת בזירה הבינלאומית". האמת משמעה נושא אירן ונושא המו"מ עם הפלשתינים. בשתי הסוגיות הללו ישנה זהות מוחלטת בין נתניהו לבין דנון. אז מדוע המינוי אינו ראוי?
להזכירכם, היה שגריר באו"ם שנהג בדיוק באותה הצורה ללא כל חשש שמא הממשל האמריקני לא ישבע נחת מדבריו: היה זה
בנימין נתניהו שמילא את שליחות שמיר כראש ממשלה בצורה מושלמת. שמיר היה המתנגד הגדול של כל פתרון מדיני עם הפלשתינים. נתניהו היה שותף נאמן של שמיר בנושא הזה. ועוד דוגמה: שגריר ישראל בארה"ב, רן דרמר, מבחינתו של ראש הממשלה, הוא מינוי מצוין. דרמר פעל ופועל עד עתה בדיוק לפי הנחיות הבוס שלו. הוא מוציא אל הפועל את מדיניות ההתרסה של נתניהו כלפי ממשל אובמה ללא רבב. לא בכדי ממשל אובמה סולד מן השגריר, אך זו בדיוק הייתה מטרתו של נתניהו. אז דנון מצטרף לדרמר ולשורה של מינויים אחרים מטעם ראש הממשלה הפועלים בהתאם להנחיות מירושלים.
הטענה המופרכת ביותר כנגד מינוי דנון היא שהלה אינו יודע אנגלית בצורה טובה ביותר. ראשית, איני יודע מה מידת ידיעתו בשפה האנגלית. שנית זה גם לא חשוב. תמיד אפשר להיעזר במתורגמן. זה מקובל. להזכירכם, היה בישראל שר חוץ שלא ידע כלל אנגלית, הלא הוא
דוד לוי. הוא דיבר בצרפתית. אם נכונה הטענה שדנון אינו יודע אנגלית מספיק טוב, הרי תמיד אפשר לדבר בעברית. דנון ימצא את השפה או את הדרך כדי לבטא את עמדותיו ולומר את ה"אמת" שנתניהו דיבר עליה.
מי שמבכה את עזיבתו של דנון את תפקידיו כיום, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל ויו"ר מרכז הליכוד, ייווכח מהר מן הצפוי שיש לו ממשיכים נאמנים מאוד.
מירי רגב הודיעה על התמודדותה. גם היא ראויה. לוין ודאי ראוי גם ראוי. מאזוז, סגן שר הפנים המוכר לנו מכמה התבטאויות בעייתיות בכנסת או מחוצה לה, גם הוא ראוי, כי הוא מבטא את עמדת נתניהו וחברי הליכוד. אז דנון יכול להיות שקט כי יש מי שירש אותו כאן בארץ הקודש.
יש לומר בריש גלי: נתניהו שולט ביד רמה וללא כל חשש שמא מישהו ישמיט מידיו את מושכות השלטון. בניגוד לכמה יודעי דבר, אני סבור שנתניהו אינו חושש מאף אחד כי אף אחד אינו יכול לו. הוא עושה מה שהוא רוצה. רוב מכריע בעם תומך בו ובעמדותיו המדיניות. דנון הוא עוד אחד משופריו של נתניהו אותם הוא מחליף להנאתו. זו המציאות אם אוהבים אותה ואם לאו.
