פעם אחר פעם מועלות ומוגשות הצעות חוק ותזכירי הצעות חוק, מטעם המדינה ורשויותיה, שמטרתן להאריך
"הוראת שעה", כאשר כוונת הדברים מכוונת - בעיקר - לשורה של חיקוקים הפוגעים בזכויות יסוד בסיסיות ומוכרות בפסיקתו של בית המשפט העליון של אזרחי המדינה,
כאשר הפגיעה בזכויות יסוד בסיסיות אלה מוצדקות ומנומקות בפגיעה אפשרית ועתידית בביטחון המדינה. אתמול הפיץ משרד המשפטים תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ה-2015, שמטרתו להסדיר הסמכויות הנדרשות לרשויות החקירה, לצורך חקירת עצורים החשודים בעבירות ביטחון.
בתאריך יט בטבת התשע"א (26 בדצמבר 2010), פורסם תיקון מס' 2 לחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשע"א-2010 (להלן: הוראת השעה), במסגרתו הוארכה תחולת החוק, וכן הוכנסו תיקונים מהותיים בהסדרים המעוגנים בו, בין היתר בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום כז בשבט התשע (11 פברואר 2010), בה הורה בית המשפט על בטלותו של סעיף 5 לחוק (בנוסחו הקודם), וכן לאור הניסיון המצטבר מהפעלת הסמכויות המעוגנות בהוראת השעה. מטרתה של הצעת החוק הנוכחית היא להאריך את תוקפה של הוראת השעה, עד להפיכתה להסדר קבע, כמפורט להלן.
בתזכיר הוראת השעה, שהפיץ משרד המשפטים, נכתב, כי הוראת השעה נועדה להסדיר הסמכויות הנדרשות לרשויות החקירה לצורך חקירת עצורים החשודים בעבירות ביטחון. עוד נכתב, בתזכיר זה, כי נחקרים בעבירות ביטחון, אשר פועלים ממניעים לאומנים וגם/או אידיאולוגיים, מהווים חלק מתוך מערך שיטתי ומאורגן, הפועל, על-פי משנתו האידיאולוגית, לקידום ולביצוע מעשי טרור המסכנים ביטחון המדינה. במסגרת פעילות ארגוני הטרור, נחקרים בעבירות ביטחון נערכים מבעוד מועד לאפשרו שייעצרו, ונמנעים מלשתף פעולה במהלך החקירה. כל אלה - מדגיש תזכיר הצעת החוק - הופכים החקירה ומלאכת איסוף הראיות למורכבת ורגישה באופן מיוחד. זאת ועוד. לטענת מנסחי תזכיר הצעת החוק, הרי נוכח מאפיינים מיוחדים אלה נדרש, כי חלק מהחקירות יתקיימו ברציפות ולא ייקטעו, כדי לאפשר לגורמי הביטחון להשלים חקירת העבירות. עוד מודגש, בתזכיר זה, שהחוק נדרש כדי לסכל פיגועי טרור ופעילויות מתוכננות של ארגוני הטרור. בהתאם לכך - מפורט בתזכיר הצעת החוק - זקוקה מערכת הביטחון לכלים מיוחדים שיאפשרו קיומן של חקירות אפקטיביות בעבירות טרור וביטחון.
תזכיר הצעת החוק מונה שורה של נושאים, שעוגנו בהוראת השעה, במתכונתה לאחר התיקון המפורט, כדלהלן:
א. החוק מאפשר, בתנאים מסוימים, הארכה מוגבלת של תקופת מעצרו של חשוד, לפני הבאתו בפני שופט.
ב. החוק מסמיך בית המשפט להורות על תקופת מעצר ארוכה במקצת מתקופת המעצר הרגילה, לצורך חקירה לפני הגשת כתב אישום, בהתקיים התנאים המפורטים בחוק.
ג. ניתנה לבית המשפט העליון סמכות לדון בהארכת מעצרו של אדם, שלא בנוכחותו, זאת לתקופה מוגבלת, ובהתקיים התנאים המפורטים בחוק,
ובלבד ששוכנע בית המשפט כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי שהפסקת החקירה תביא לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
ד. נקבע, כי דיון בבקשה לעיון חוזר בהחלטה הנוגעת למעצרו של החשוד, יתקיים אך ורק לאחר דיון מקדמי לבירור קיומה של עילה להגשת בקשה כאמור,
וכן נקבע, כי בית המשפט רשאי להורות כי הדיון בבקשה יתקיים ללא נוכחות העצור, אם שוכנע כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי שהפסקת החקירה, לשם כך, תביא לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
ה. הוגבלה התקופה להגשת ערר על החלטה בעניין מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון, ולדיון בערר כאמור,
וכן נקבע כי בתנאים מסוימים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הדיון בערר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי שהפסקת החקירה לשם כך תביא לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
ו. החוק קובע חובת דיווח תקופתית לכנסת על השימוש בסמכויות מכוח החוק.
יודגש כי במהלך השנים שחלפו מאז נחקקה הוראת השעה, נמצא כי הוראות החוק חיוניות עבור גורמי אכיפת החוק העוסקים בחקירת עבירות טרור וכי החוק מסייע לא אחת לסיכול פיגועי טרור, תפיסת עבריינים והבאתם לדין.
כמו-כן, מודגש בתזכיר הצעת החוק, כי השימוש שנעשה - הלכה למעשה - בסמכויות שנקבעו בחוק זה מאז נחקק הוא הינו - לטענת מנסחי תזכיר הצעת החוק - מידתי ומתון ביותר, והסמכויות המעוגנות בו הופעלו בשנים האחרונות לגבי מספר מצומצם ביותר של נחקרים, שחקירתם חייבה זאת, בהתאם לדיווחים המועברים באופן קבוע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
תוקפה של הוראת השעה הוארך, עד כה, מספר פעמים והיא עתידה לפקוע ב31 בדצמבר 2015. הארכות אלו נועדו לאפשר, בתקופת תוקפו של החוק, השלמת חקיקתה של הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011, אשר נועדה, בין היתר, להחליף את הוראת השעה.
בתקופה שחלפה מאז תיקון מס' 2 המוזכר לעיל, אושרה הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011, בקריאה ראשונה בכנסת השמונה עשרה, אך לא התקיימו דיונים בעניינה של הצעת חוק זו בכנסת הנוכחית. במהלך הכנסת התשע עשרה הוחל דין רציפות על ההצעה, ואף התקיימו דיונים רבים בעניינה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
עם זאת, בשל פיזורה של הכנסת התשע עשרה לא קודמה ההצעה מעבר לכך. מכיוון שלא ניתן להחיל על ההצעה דין רציפות פעם נוספת, יש להתחיל מחדש בהליך החקיקה.
בתזכיר הצעת החוק, נכתב עוד, כי נוכח פקיעתה הקרבה של הוראת השעה, ומאחר שעדיין נדרשות הסמכויות המעוגנות בה, כמפורט לעיל, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשנתיים נוספות, זאת לצורך המשך קידומה של הצעת חוק המאבק בטרור, עד ליום יג בטבת התשעח (31 דצמבר 2017).
בתזכיר הצעת החוק נכתב, כי החוק המוצע יאריך את תוקפה של הוראת השעה בשנתיים נוספות, כאשר אין כל שינוי בהסדרים המהותיים המעוגנים בהוראת השעה.
בכל הכבוד לצרכי הביטחון השוטפים של מדינת ישראל, הרי אין כל מקום, לעגן חקיקה הפוגעת בזכויות יסוד של עצור -
שאפילו לא הוגש כתב-אישום נגדו ו
לא בטוח, כלל וכלל, כי יוגש נגדו כתב-אישום בעתיד, שעה שמדובר, בעיקרם של דברים, בסוג מסוים של "מעין מעצרים מנהליים", שבהם אין מוגשים כתבי-אישום, כלל וכלל - בדרך של חקיקה המוגדרת כהוראת שעה,
שעה שסופם של דברים מדובר בחקיקה, המוארכת פ
עם אחר פעםב
נימוקים מנימוקים שונים והנימוק הבסיסי שעומד ביסוד הצדקת הארכות מבוקשות אלה, הינו, כי טרם נחקקה החקיקה הראשית הנדרשת, לעניין זה, בחוק קבוע, בידי מליאת הכנסת.
חוק מעצרים זה, המתייחס למי שנעצר כעצור בעבירות ביטחון, בדרך של חקיקת הוראת שעה, יש בו פגיעה בזכויות יסוד מוקנות של עצור - ראש וראשונה הזכות להיפגש ולהיוועץ עם סנגור, מיד ועובר למעצרו. בית משפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, ביטל - בפסק-דין שיצא מלפניו, בבש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל, בתאריך 11.2.2010 - הוראת סעיף 5 לחוק (בנוסחו הקודם), שעסק בדיון שלא בנוכחות עציר, בעבירות ביטחון ואשר קבע, דברים, כדלהלן:
"הוראות סעיפים 16(2) ו-57 לחוק המעצרים, לעניין נוכחותו של עצור בדיונים כאמור באותם סעיפים, יחולו לגבי נוכחות עצור בעבירת ביטחון בתקופת המעצר כאמור בסעיף 4(1), בשינויים אלה:
(1) ציווה בית המשפט, בנוכחות עצור בעבירת ביטחון, על מעצרו לתקופה הקצרה מ-20 ימים, רשאי בית המשפט, שלא בנוכחות העצור, להאריך את מעצרו לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, אם הוגשה לו בקשה לכך, באישור הגורם המאשר, והוא שוכנע כי הפסקת החקירה עלולה למנוע סיכול של עבירת ביטחון או סיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם;
(2) בית המשפט רשאי להורות על דיון בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים או בערר לפי סעיף 53 לחוק האמור, שלא בנוכחות העצור, אם הוגשה לו בקשה לכך באישור הגורם המאשר, והוא שוכנע כי הפסקת החקירה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה;
(3) הוראות סעיף 15(ג) עד (ח) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בשאלת נוכחות העצור בהליכים כאמור בסעיף זה;
(4) החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות העצור בעבירת ביטחון לפי סעיף זה, תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי הדבר עלול למנוע סיכול של עבירת ביטחון או סיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם".
בית משפט העליון קבע בפסק-דינו זה -
אגב ביטול הוראת סעיף 5, בנוסחה הקודם לחוק - כי תכליתו המרכזית של החוק, הינה לשפר היכולת של גורמי האכיפה לבצע חקירה אפקטיבית בתחום עבירות הביטחון, בהתחשב במאפיינים המיוחדים של עבירות אלה, ובכלל זה הקושי באיסוף מידע והצורך לפעול לסיכול פעולות טרור. זו גם תכליתו של סעיף 5 הקודם לחוק. הדגש המרכזי של הוראת השעה - ושל הוראת סעיף 5 הקודם לחוק, בפרט - נעוץ בצורך לקיים חקירה מהירה, רציפה ויעילה. תכלית זו היא ראויה. מכוח הוראות פסקת ההגבלה, חוק הפוגע בזכות להליך הוגן הוא חוקתי, אך ורק אם הפגיעה בזכות היא במידה שאינה עולה על הנדרש. הפסיקה בישראל, כמו-גם בשיטות משפט אחרות - קבע בית משפט העליון, בפסק-דינו - בוחנת המידתיות לפי שלושה מבחני-משנה, המסייעים בקונקרטיזציה של אמת המידה הכללית: מבחן הקשר הרציונאלי בין האמצעי שנבחר, הפוגע בזכות, לבין התכלית; מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה; ולבסוף - מבחן האמצעי המידתי במובן הצר (מבחן היחסיות - כהצעתו של פרופ' א' בנדור).
בענייננו אנו, קבע בית משפט העליון, בפסק-דינו, הרי אכן קיים קשר של התאמה בין השגת תכליותיו של החוק לבין השימוש באמצעי של מניעת האפשרות של העצור להיות נוכח בדיוני מעצרו. עם זאת, הוראת השעה אינה מקיימת מבחן המידתיות, בין באספקלריה של מבחן המשנה השני (מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה) ובין באספקלריה של מבחן המשנה השלישי (מבחן היחסיות, או - המידתיות במובן הצר). לכן, הוראת סעיף 5 לחוק, בנוסחה הקודם, במיוחד כשהיא חוברת להוראות נוספות הקיימות בדין -
ובמיוחד זו המונעת פגישה בין העצור לבין עורך-דינו - עלולה לפגוע פגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו, באפקטיביות שלו ובהגינותו. בית המשפט העליון, לא שוכנע כי לא ניתן להשיג את תכלית ההוראה באמצעים שפגיעתם בעצור פחותה ולכן פסל הוראת סעיף 5 לחוק, בנוסחה הקודם.
בתזכיר הצעת החוק, כותבים מנסחי הצעת תזכיר זה, כי הצעת הארכת הוראת השעה, נעשתה,
בהתחשב ונוכח קביעותיו של בית משפט העליון, בפסק-הדין שניתן על-ידו, לפני כ-5 שנים, במסגרת בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל. בכל הכבוד הראוי, לא ברור -
כלל וכלל - כיצד נוסחה הצעת החוק, המבקשת להאריך תוקפה של
הוראת שעה, שעה שהחוק שנוסח,
כהוראת שעה, חוקק ונכנס אל תוככי ספר החוקים, עוד בחודש יוני 2006. חוק תשריר זה, תוקן -
פעם ראשונה - בחודש דצמבר 2007, כמו-גם תוקן הוא -
פעם שנייה - בחודש דצמבר 2010, כאשר הוא תוקן -
פעם שלישית - בחודש מאי 2013. עתה, מבקש משרד המשפטים להאריך -
פעם רביעית - חוק זה,
שכל כולו יסודו, ב
הוראת שעה, שחוקק, לראשונה,
לפני למעלה מ-9 שנים, בדרך של כוונה להאריכו לעוד שנתיים נוספות, קרי, עדי שלהי חודש דצמבר 2017.
בכל הכבוד הראוי, הדעת אינה סובלת, כי חוק, שהוגדר -
מלכתחילה -
כהוראת שעה, בשנת 2006, קיים בספר החוקים, כהוראת שעה, משך 9 שנים תמימות ו
מבוקשת הארכת תוקפו - כהוראת שעה - עוד שנתיים נוספות. אין הדבר בטוח, כלל וכלל, כי אם תוגש עתירה לבית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לבטל דרך זו של הארכת תוקפה של חקיקת תשריר זו, בנימוק שאין מדובר בחקיקת תשריר ובהוראת שעה, אלא בחקיקה של ממש,
במסווה של חקיקת הוראת שעה, לא יבטל -
מנימוק זה בלבד - בג"ץ, דרך, אופן וצורת חקיקה זו, שכל כולה מיועדת, בכל הכבוד הראוי, לעקוף הליכי חקיקה מסודרים, תוך פגיעה בזכויות יסוד של אזרח בישראל, לרבות ובכלל זה, הזכות להיוועץ ולהיפגש עם סנגור, מייד ועובר למעצרו בידי רשות, מרשויות המדינה.
רק כדי שהדברים יהיו, נגד עין, רואים אנו להביא בפניכם, נוסח סעיפים 3 ו-5 להוראת השעה, שמבקש משרד המשפטים להותירה, בספר החוקים, עוד שנתיים ימים
ובסך-הכל 11 שנים תמימות, מעת שנחקקה היא, כחוק תשריר, לראשונה, בזו הלשון:
"3. (א) על אף הוראות סעיפים 17(ג) ו-29(א) לחוק המעצרים, ובלי לגרוע מהוראות סעיף 30 לאותו החוק -
(1) קצין ממונה רשאי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה - להשהות הבאת העצור לפני שופט לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מתחילת המעצר;
(2) קצין ממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובאישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט, עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם - להשהות את הבאת העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופה האמורה בפסקה (1), שלא תעלה על 24 שעות;
(3) בית משפט רשאי, במקרים חריגים, לבקשת ראש שירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם - להורות על השהיית הבאתו של העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופות האמורות בפסקאות (1) ו-(2), שלא תעלה על 24 שעות; דיון לפי פסקה זו יתקיים שלא בנוכחות העצור.
(ב) השהה קצין ממונה או בית משפט הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט, לפי הוראות סעיף קטן (א), יתעד בית המשפט בכתב את המועד שבו הובא העצור לפני שופט.
5. על-אף הוראות סעיף 16(2) לחוק המעצרים, לעניין נוכחותו של עצור בעבירת ביטחון בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף 4, ציווה ביתה משפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ-20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט העליון לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על 72 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 144 שעות, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר".
אם לא נקפיד על שמירת זכויות יסוד של אזרחי מדינת ישראל, סופם של דברים נמצא עצמנו נכללים בין המדינות, שבינן לבין המילה דמוקרטיה, קיים מרחק רב. מדינות אלה נחשבות למדינות מצורעות, שהעולם התרבותי דוחה כל קשר עימן. מדינת ישראל אינה מדינת חומיניסטן ואפילו אינה בת דודתה של
קוריאה הצפונית. מוטב יתעשתו מנסחי החקיקה, בתחומי חקיקת ביטחון המדינה וימצאו פתרונות יצירתיים, לשמירה על ביטחון המדינה, בלא לפגוע בזכויות אזרח בסיסיות ויפה - יפה, שעה אחת קודם.
