גל או נחשול?‏

ב-12.7.2006 נחטפו, ובדיעבד נודע שאף נרצחו שלושה חיילי מילואים על גבול לבנון בתחום האחריות של פיקוד ‏צפון / אוגדת לבנון בפיקוד תא"ל גל הירש. צה"ל חצה את הגבולות במרדף, טנק נפגע והיו נפגעים מקרב ‏חיילי צה"ל, ובפועל החלה מלחמת לבנון השנייה שארכה 34 ימים, ואשר הסתיימה עם הרגשה של מחדל ‏צבאי ומדיני.‏ ועדת וינוגרד שמונתה על-ידי ממשלת אולמרט לחקור את אירועי המלחמה, התחילה עבודתה ב-‏‏17.9.2006 הגישה דוח ביניים בתאריך 30.7.2006 וסיימה עבודתה עם הגשת דוח סופי ב-30.1.2008‏ ועדת דורון אלמוג מונתה על-ידי הרמטכ"ל בתאריך 18.9.2006 והגישה את מסקנותיה בתאריך ‏‏12.11.2006, הוועדה חקרה את אירוע החטיפה, ומטרתה הייתה בדיקה נוספת לבדיקה שערך צוות ‏בראשותו של תא"ל אבי אשכנזי, תוך הרחבת סמכויות לאלמוג אל מעבר לדרג המבצעי, מעבר לדרג מפקדי ‏אוגדות, לכיוון הפיקוד והמטכ"ל. במסקנותיה הפנתה ועדת אלמוג את מירב הביקורת נגד האוגדה ומפקדה ‏גל הירש, ותחילה פסלה אותו מלשמש בתפקיד פיקודי, שימוע מטכ"לי (שסווג כסודי ביותר) שנעשה ‏להירש לאחר מסירת המסקנות ולפני שגל הירש התפטר מתפקידו כמפקד האוגדה, ריכך את יישום ‏ההמלצות. בהמשך אישר הפצ"ר לגל לחזור ולפקד בצה"ל והוא מונה לסגן מפקד מפקדת העומק ‏‏(במילואים). תפקיד אותו הוא סיים לפני מספר חודשים ובפרידה הוא זכה למחמאות ולטיהור מוחלט מפי ‏הרמטכ"ל איזנקוט. ‏ ועדת יורם יאיר (יה יה) מפקדו של דורון אלמוג בחטיבת הצנחנים אשר חקרה את תפקוד אוגדת לבנון ‏‏(בפיקודו של גל הירש) במלחמת לבנון השנייה הגישה מסקנותיה ב-15.10.2006 (לפני פרסום דוח אלמוג), ‏במסקנות ביקורת קשה על תפקוד האוגדה אם כי ללא מסקנות אישיות. במשפט הולילנד נקרא דורון אלמוג לתת עדות אופי על מהנדס העיר ירושלים, שטרית אשר היה פקודו של ‏אלמוג במלחמת יום הכיפורים. בלי שנתבקש, ועל אף שאולמרט בחר שלא להביא עדי אופי מטעמו נתן ‏בפועל דורון אלמוג עדות אופי לטובתו של אולמרט באמרו לגבי אולמרט "לא פעם הוא התייצב"...."בכל ‏פעם שפנינו אליו. הוא סייע רבות בהקמת 'עלה ירושלים' ו'עלה נגב'. ההתייצבות נמשכה כ-20 שנה. בתחום ‏הזה אהוד היה חבר אמיתי. אני יודע שלא משנה מה יהיה גזר הדין, הוא ימשיך ויתייצב בעבור המשפחות ‏הללו‎".‎‏ הדברים נאמרו ב-2014 ועשרים שנה לאחור זה 1994 (הרבה לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה) ‏.‎ ב-15.1.2014 פגש השופט וינוגרד את הרמטכ"ל בני גנץ בבקשה "לטהר" את גל הירש ולהחזירו לשירות ‏פעיל וסדיר, כ-10 ימים לאחר מכן הבקשה עוגנה בכתב.‏ ‏ב-30.4.2015 פנה השופט העליון בדימוס מישאל חשין בפניה נרגשת לרמטכ"ל להחזיר את גל לשירות תוך שהוא ‏מצרף את פנייתו של וינוגרד כשנה ומחצה קודם לכן.‏

האם ניתן להסיק מסקנות מכל הסיפור הזה?‏

האם נימוקי הרמטכ"ל איזנקוט, כפי שאני הבנתי אותם, בנוגע לשקט היחסי השורר בגבול הצפון הם אלה ‏שמחייבים את הטיהור, ואם כן מדוע לא מטוהרים הרמטכ"ל חלוץ, שר הביטחון פרץ וראש ‏הממשלה אולמרט? הרי לשקט הזה אחראים כולם.‏ איזה סיבות יכולות להיות לשופט וינוגרד את שאת מסקנותיו כתב כאשר הדוחות של ועדת אלמוג וועדת ‏יורם יאיר היו בידיו לבקש ולהחזיר את גל לשירות. הוא כותב במכתבו "מאז הגשת דוח ועדת וינוגרד על ‏אירועי מלחמת לבנון השנייה נקפני מצפוני כי לא יכולנו, כפי שהתכוונו, לכלול בדוח הוועדה המלצה חמה ‏לכך שצה"ל יציע לגל הירש לחזור לשרת בשורותיו כאיש קבע. אז חשבנו כי ראוי היה כי כך יקרה, ועדיין אני ‏בדעה כי חבל שהדבר לא נעשה עד כה". מה מביא את השופט חשין להפוך משופט פנסיונר, לאדם אשר ‏פונה לרמטכ"ל בעניינו של איש שמעולם לא הכיר, והוא מסכם בשורה "הוא שאמרתי בראשית דבריי: ‏אדברה וירווח לי, אֶּכתבה ויוקל עליי. וכך יידעו הכל את שאני יודע‎.‎" והרי אף אם יה יה לא דרש להדיח את ‏גל הירש, הרי שדורון אלמוג דרש, ומה האזרחים האלה מבינים בדוחות של מפקדי הצבא?‏ למה התכוון וינוגרד באמרו - "כי לא יכולנו, כפי שהתכוונו, לכלול בדוח הוועדה המלצה חמה לכך שצה"ל ‏יציע לגל הירש לחזור לשרת בשורותיו כאיש קבע " והרי מה מנע מהוועדה כך לעשות? ניתן לנחש שמה ‏שעומד ברקע האמירה הזו היא הסכמה של הוועדה בבג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון בישראל (ע"ר) ‏והפרקליט הצבאי הראשי, שלא לכלול מסקנות אישיות מבלי לתת לנפגעים אפשרות להתגונן, על-ידי ‏אזהרתם, ומאחר שהוועדה חשבה שזירוז המסקנות ואי כניסה לנתיב ארוך של אזהרות ושימועים, היא ‏הדרך הנכונה. אם כך המצב לא ברור לי מדוע טיהור של גל הירש על-ידי הוועדה היה מפר את הסיכום ‏שהתקבל בבג"ץ כי הרי אין דין טיהור של אדם כדין של האשמת אדם, אולי סברה הוועדה שטיהור של אחד, ‏מכתים מיד את האחרים, לך תדע.‏ העובדה שמכתבו של השופט חשין לרמטכ"ל מפורסם באתר התנועה מעידה אולי גם על חרטה של ‏התנועה בכל הקשור להשלכות אותה עתירה על עתידו הצבאי של גל הירש.‏ ומדוע הבאתי את עדותו של דורון אלמוג במשפט הולילנד? - אני מכיר את דורון אלמוג, אני מכיר את יורם יאיר (יהיה) שניהם היו מפקדי אוגדה שלי, ובמילואים היה לי ‏קשר אתם במישרין ובעקיפין (באמצעות קציני המטה שלהם) כמעט יום יום שעה שעה במהלך תרגילים ‏ואימונים, השניים האלה אף פעם לא צריכים לצאת משום קופסא, כי הם מעולם לא נכנסים אליה, השניים ‏האלה הם הבולטים שבמפקדי צה"ל, הם משכמם ומעלה, הן כמפקדים, והן כאנשים, ורק לדוגמית יה יה ‏כמח"ט הצנחנים ואלמוג כמג"ד הסיור של החטיבה הנחיתו במלחמת לבנון הראשונה את גדוד הסיור ‏בפיקודו של אלמוג מהים, הגדוד הגיע לכביש בירות דמשק ללא נפגעי קרבות, בעוד הכוחות "המתמרנים" ‏היו תקועים בדרכים כברווזים במטווח של אש האויב (ולצערנו גם אש מאוד מסיבית של כוחותינו בשל טעות ‏הזיהוי). ‏ אמירה מפורסמת של יה-יה בהכנות לאותה מלחמה, מלחמה בה גדוד צנחנים לא פחות ולא יותר נשלח על ‏מנת לאגוף את האויב ולבצע חסימות לקראת הגעת הכוחות המתמרנים אמר "‏‎ '‎לא צריך מח"ט. כל מ"פ ‏הוא מח"ט", ספק אם יש מח"טים בצה"ל אשר יאמרו כיום דברים שכאלה, וספק יותר אם יקודמו לאחר ‏שיאמרו דברים שכאלה.‏ ובכל זאת, על-אף ההערכה העמוקה אשר אני חש לדורון אלמוג, במחשבה לאחור, ומתוך ידיעה בדיעבד על ‏החובה עמוקה שחב דורון אלמוג לאהוד אולמרט, על תמיכתו במפעל חייו המבורך של דורון אלמוג, האם ‏לא הייתה אמורה תמיכתו המתמשכת של אולמרט לפסול את אלמוג מכל וכל מלשמש כגורם מאוד מכריע ‏בבחינת הכשלים של מלחמת לבנון השנייה? האם לא היה זה נכון שדורון אלמוג היה אומר אז, "חברים, ‏לכל החלטה שלי עלולה להיות השלכה נרחבת על חלוקת האחריות או לפחות על הנתפסות הציבורית של ‏חלוקת האחריות בין הדרג הצבאי למדיני, והקשורים שלי עם אהוד אולמרט, הכוללים תמיכה שלו ברוחב ‏לב למפעל חיי, פוסלים אותי מכל וכל מלחקור/לדון בנושאים אשר עלולים ח"ו להטות את האיזון בין ‏אחריות הדרג הצבאי, לאחריות הדרג המדיני."‏ בראיה לאחור, ומתוך הבעת החרטה חוצת הגבולות על "גזר דינו" של גל הירש, אכן ראוי היה לטעמי ‏שדורון אלמוג לא היה לוקח על עצמו את התפקיד הזה.‏