בראיון שערכתי לפני כשנה עם אביבה ליטן, עמיתה בכירה וסגנית נשיא בגרטנר (Gartner), היא אמרה כי "אני לא מתה על המונח 'סייבר', הוא נועד יותר לצרכי שיווק, כי בסופו של דבר, הכל זה אבטחת מידע".
כאשר עמדה דומה נשמעת מפי מנהלת בכירה בחברה שהיא ספקית אבטחת מידע, הדבר מפתיע יותר. כריס לאבג'וי היא מנהלת אבטחת המידע העולמית של יבמ (IBM) ונמנית בדירוגי המגזינים הנחשבים בין הראשונים ברשימות "מקצועני האבטחה החשובים בעולם" ו"הנשים המשפיעות על עולם אבטחת המידע".
בראיון בלעדי שערכתי עימה במרס השנה היא אמרה כי "אין כל הבדל בין המושגים 'אבטחת מידע' ו'הגנת הסייבר'. הכל טמון במידת הסקס אפיל של כל אחד מהם. כשהתחילו לדבר על אבטחה לפני 20 שנה, דיברו על סייבר. אחר כך הדגש היה על 'מידע' במינוח 'אבטחת מידע'. כיום, המילה 'סייבר' פשוט גורמת לכך שמנהלי האבטחה יכולים לקבל יותר תקציבים מההנהלות. הסייבר פותח ארנקים".
נראה כי ארגונים ניצבים מול מגפת אירועי אבטחת מידע, כפי שאמרה לאבג'וי: "מעין אבולה של האבטחה". ואכן, לאחר שתשע"ד עמדה בסימן המתקפות על טארגט (Target), הום דיפו (Home Depot) ו-Kmart - גם בתשע"ה הייתה מגיפה בתחום הסייבר: כך, בין השאר, בנובמבר האחרון חוקרי קספרסקי (Kaspersky) גילו מהו
היעד המקורי של התולעת סטוקסנט (Stuxnet), שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האירני: חמישה מפעלים במדינה האיסלאמית שמעורבים במיכון תעשייתי. התולעת התגלתה בראשונה ביוני 2010. פענוח סטוקסנט הוכיח שתוכנות זדוניות המתקיימות בהצלחה בעולם הסייבר, יכולות להיות בעלות השפעה משמעותית על תשתיות לאומיות הכרחיות. על-פי מקורות זרים, סטוקסנט פותחה במשותף על-ידי ישראל וארצות הברית.
האשם העיקרי - צה"ל
לישראל יש יתרון יחסי בתחום הסייבר: מדובר בשוק שמשמש כאינקובציה הגדולה והטובה בעולם לאבטחת מידע ולהגנת הסייבר. "יש פה חדשנות טכנולוגית, עם כישרונות אנושיים איכותיים", הסבירה לאבג'וי. לדברי ליטן, "ישראל מאוד מתקדמת בתחום, והחברות הישראליות הרבות שפועלות בתחום מקדמות את כלל התעשיה בעולם. אני נוסעת רבות בעולם ויכולה לקבוע כי ישראל בולטת בעשייתה, שלא לומר מובילה בתחום. ה'אשם' העיקרי בכך הוא צה"ל, המשמש חממה מעולה לשוק האזרחי. טכנולוגיות רבות שמפותחות בצבא מוצאות עצמן לאחר מכן בשוק האזרחי. ישראל זה מקום טוב לחדשנות, היא באה לכם באופן מובנה".
כבר
ב-2012 אמר בנימין נתניהו, ראש הממשלה, כי "הקמתי ב-2011 מטה סייבר לאומי, והוא פועל לבלום את הניסיונות הללו על-ידי פיתוח כיפת ברזל דיגיטלית לישראל להגנה מפני טרור מחשבים. כמו שיש לנו כיפת ברזל נגד טילים וגדר ביטחון נגד מסתננים וטרור - תהיה לנו הגנה דומה מפני מתקפות סייבר".
השבוע התבשרנו כי הממשלה
אישרה את תוכניתו של נתניהו, למתן הטבה למעסיקים בתחום הגנת הסייבר שיתמקמו בקריית הסייבר הלאומית בבאר שבע - מתוך כוונה להגיע לכדי 2,500 מועסקים בתוך עשור - כמחצית ממספר העובדים בתחום בישראל כיום. ראש הממשלה ציין כי "אנחנו בין שלוש המדינות המובילות בעולם בתחום הסייבר. מלבד היעד של מיצוב ישראל כמעצמת סייבר, אנחנו דוחפים שבאר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי".
כיום פועלות בישראל כ-250 חברות בתחום, מחציתן סטארט-אפים שהוקמו בחמש השנים האחרונות. יותר מ-25 חברות רב-לאומיות מקיימות בישראל פעילות בתחום. מתחילת 2015, חברות סייבר ישראליות גייסו כרבע מיליארד דולר - קרוב ל-20% מהשקעות הסייבר בעולם. בחציון הראשון של 2015 נרכשו 14 חברות ישראליות בתחום בסכום כולל של 1.3 מיליארד דולר.
גם מי שחולק על דרכו ופעילותו של נתניהו, לא יכול לקחת ממנו את גאוניותו בתחום השיווק. במקרה זה, שיווק הסייבר נעשה בצד פעילות והקצאה כספית לתחום - ויש מי שמותחים ביקורת שאין מדובר במספיק תקציבים.
