בספטמבר 2013 הציל פוטין את
בשאר אסד מפני תקיפה אמריקנית שהייתה עשויה להביא לידי נפילת משטרו. אלו היו הימים טרם עלית דאעש בשמי המזרח התיכון ובזירה העולמית. הפיתיון שפוטין זרק לאובמה היה זה: בשאר אסד יוותר על הנשק הכימי שברשותו, ובתמורה אתם לא תתקפו ותניחו לאסד להמשיך ולטבוח בבני עמו כטוב בעיניו. לא בנשק כימי, אבל בחביות נפץ המושלכות מהאוויר. אובמה שש לקבל את העסקה. ההרג בסוריה נמשך, המשבר הסורי רק התעצם.
בספטמבר 2015 מציב פוטין דגל רוסי צבאי בלטקיה, הטריטוריה העלאווית של אסד ומכריז: אנחנו כאן על-מנת לסייע לאסד וכדי להילחם בדאעש. פוטין מציג את עצמו כיורש של ברה"מ, מעצמת העל שעד לפני כ-25 שנים עמדה בראש גוש עולמי שנאבק בגוש העולמי השני, המערבי, בהנהגת ארה"ב. ובכן, רוסיה של היום אינה בשום אופן מנהיגת גוש עולמי, רחוק מזה. יש לה אומנם חימוש גרעיני המסוגל להשמיד את כל העולם, וחימוש צבאי מתקדם ביותר, אך היד שלה, המחזיקה בחרב הצבאית היא חלשה וקטנה, כשכלכלתה בשפל.
אבל, במה שנוגע למזרח התיכון, שבזמנו הוגדר על-ידי הרוסים "כגובל בגבולות הדרומיים שלנו", כנראה שהאינטרס ההיסטורי הרוסי לא השתנה: להיות בעלי ההשפעה המעצמתיים באזור. במקרה הסורי. בעל הברית האזורי של הרוסים היא אירן, והחיילים שלה הם לוחמי חיזבאללה ונאמני משטר אסד.
לוחמת אמיצה בטרור מה דחף את פוטין דווקא עכשיו לנקוט במהלך שלו בסוריה? מצבו הרע של אסד, אך דומני שהמניע האסטרטגי המרכזי הוא הסכם הגרעין עם אירן. כי מה שמתרחש עכשיו בסוריה הוא אחת התוצאות ארוכות הטווח של ההסכם הגרוע הזה. זה הסכם שנתן לאירן מעמד עולמי מוכר של מעצמה אזורית מכובדת וראויה, "לוחמת אמיצה בטרור" מצד אחד, ומצד שני הנחיל לעולם ולאזור את הדימוי (הנכון או השגוי) של ממשל אמריקני חלש, הססן, המפחד מהצל של עצמו. נוצרה כאן הזדמנות אסטרטגית שפוטין מיהר לנצלה, ושכנראה תואמה עם אירן בשני ביקוריו במוסקבה של מפקד משמרות המהפכה האירני מיד בעקבות חתימת ההסכם.
כפי שהדברים נראים עכשיו המטרה המדינית הרוסית אינה רק להציל את אסד, אלא יותר מכך: מתוך עמדת כוח וקביעת כללי משחק, להביא לכך שמה שנקרא הגוש המערבי, יכיר בלגיטימיות של המשטר הרצחני של אסד. ארה"ב נגררת לכך. אין לה שום קלף בזירה הסורית. אם מישהו באירופה ובארה"ב משלה את עצמו שניתן יהיה להגיע להסכם ולפיו אסד ימשיך בתפקידו בתקופת ביניים מוסכמת שלאחריה יסתלק, הרי שהוא חי בעולם המתוק של חלומות ילדים. פוטין ומשמרות המהפכה של אירן יתנו לאסד אינפוזיה עד לרגע האחרון אם יגיע. הם שם לא כדי שהוא יסתלק!!
אבל, לדעתי, שום הסכם מדיני אינו אפשרי בסוריה בטווח הנראה לעין. ההכרעה שם תיפול בשטח, בשדות הקרב. לפחות כאן הרוסים רוצים להשפיע במשהו. רק כוח יבשתי גדול, ואת זה יוכלו לספק רק האירנים, יוכל אולי להביא לידי הכרעה צבאית. לכן, במבט קדימה אני מעריך שסך הכל המעורבות הרוסית הצבאית רק תגרום להמשך המשבר הסורי, על צרותיו והרוגיו ופליטיו. מורסה אזורית רב שנתית, מלווה בפעלתנות סרק מדינית!
ומה לגבי ההשלכות ביחס לישראל? להמשך החג!