התחבורה של ימי הביניים הפיצה מגיפות באיטיות, לאורך שנים ועשרות שנים. אך כיום, בעזרת רכבים, רכבות, ספינות ומטוסים, מחלות ומגיפות מתפשטות ברחבי הגלובוס במהירות חסרת תקדים - תוך שבועות, ימים ואפילו שעות. כך, למשל, התפשטו בשנים האחרונות במהירות מגיפות עולמיות מסוג הסארס, MERS, שפעת ואבולה. חוקרים בסין בדקו לאחרונה איך רשת התחבורה הסינית המודרנית, משפיעה על התפשטות מגיפות במדינה. המחקר בדק איך מגיפות כדוגמת סארס (SARS- severe acute respiratory syndrome) או שפעת החזירים (H1N1 swine influenza) מתפשטות במערכת התחבורה שמחברת בין 116 ערים בהן מעל למיליון תושבים. מערכת תחבורה זו מבוססת בעיקר על אוטובוסים מהירים ורכבות מהירות. לאיכות תשתית התחבורה השפעה מכרעת על התפשטות מגיפות בתוך מערכת תחבורתית כזו. התוצאות הצביעו שעלייה בתדירות הנסיעות (הודות לתשתיות מפותחות) מגבירה התפשטות מגיפות. עם זאת, למהירות הנסיעה יש אפקט דו-קוטבי: מצד אחד, נסיעה מהירה מורידה את העומס, הצפיפות, נקודות המפגש בין אנשים והעצירות באמצעי התחבורה השונים - ולכן מורידה את רמת המגע בין אנשים ואת הסיכון להתפשטות מגיפות; מצד שני, נסיעה מהירה ונוחה מביאה לעלייה במספר הנסיעות ובמספר היעדים - וכך לעלייה בסיכון להתפשטות מגיפות. מחקר זה, אשר תורם להבנתנו על דרכי ההתפשטות של מחלות במערכות התחבורה המודרניות, יכול לעזור למדינות להכיל ולמנוע התפשטות מגיפות בשטחן, או אפילו על דרכים לשנות את מערכות התחבורה שלהן בשגרה ובחרום בעת מגיפה.