ניסיונותיו הבלתי פוסקים של הממסד הדתי, ובעקבותיו הממסד הרבני לטמון ראשו בחול ולהתעלם מקיומם של ההומואים והלסביות, בכלל ומקיומה של תופעת ההומוסקסואליזם והלסביזם בישראל, בפרט, לא יצלחו בידו, לאחר שלא ניתן
"להחזיר עוד אל הארון", קבוצות נכבדות מהחברה הישראלית, שאינן בושות ומתביישות עוד, בהיותן נמנות על המגזר של ההומואים והלסביות, בישראל.
ישראל של המאה ה-21, אינה עוד ישראל של ימי הבראשית, שבה נהוג היה מנהג של הס מלהזכיר, נטיות מיניות, שאינן נכללות בגדר הקמת משפחה גרעינית של גבר ואישה והתנהלות שגרתית, במסגרתה. ישראל של המאה ה-21 - בין אם יאהבו זאת ההומופובים ובין אם לאו - היא ישראל, המכירה
בגאון ובפומבי בזכויות האזרח הבסיסיות של מי הבוחרים להגדיר עצמם,
מרצון חופשי, כלסביות וגם/או כהומואים. כנגזרת מזכות ההגדרה העצמית הזו, זכאים מי שמגדירים עצמם כהומואים וגם/או כלסביות וכמתבקש מכך, מנהלים אורח חיים, פומבי שכזה, לכך, כי כלל המגזרים בחברה הישראלית יביעו התייחסותם ועמדתם, באשר להתנהלותם השוטפת והיומיומית הזו.
הדברים אינם מתמצים, אך ורק בהכרה בזכויות המשפטיות והנגזרות מהם, כמו-גם בטובות ההנאה המתבקשות, כתוצאה מכך, לרבות בהטבות כספיות וזכויות המקנות הטבות כספיות אלה,
אלא גם ובעיקר, בהגדרה מעמדית, מצד הגופים הריבוניים, שיש להם מעמד והשפעה, במדינת ישראל - לרבות ובכלל זה, הרבנות הראשית לישראל.
מאז
"יצאו" ההומואים והלסביות מן הארון, טומנת הרבנות הראשית לישראל
באופן עקבי ושיטתי ראשה בחול, תוך שהיא מתעלמת, לחלוטין, מזכותם של ציבור ההומואים והלסביות לכך שהרבנות הראשית לישראל, תביע
באופן פומבי וציבורי - עמדתה באשר לקיומה של תופעה זו והתייחסותה,
העניינית והפרטנית, לשאלה זו.
הדברים מקבלים משנה של תוקף וצורך ציבורי דחוף, לאור העובדה, שכל מי שתואר רב לו
לרבות מי שנשאו בתפקידים בכירים, מטעם הרבנות הראשית, לרבות בתפקיד ציבורי וממלכתי של רב ראשי לישראל - מביעים דעתם
"הפרטית", לכאורה, שעה שדעתם זו אינה דעה "פרטית", כלל וכלל, אלא מדובר בדעה ציבורית, אשר אותה מביע בעל תפקיד ציבורי-ממלכתי, הנושא ומכהן בתפקידו הציבור והממלכתי הנ"ל, מכוח חוק מדינה מחייב.
מתברר ומסתבר, כי בראיון שנתן כב' הרב,
שלמה עמאר, שכיהן - עד לפני כשנתיים ימים - בתפקיד הרב הראשי לישראל
המכהן, כיום, בתפקיד הממלכתי והרשמי של הרב הראשי של העיר, ירושלים לאתר
"בחדרי חדרים", אמר הוא - בהתייחסו למצעד הגאווה, בירושלים, לאחר רצח שירה בנקי ז"ל, בין היתר דברים, בזו הלשון:
"מנסים היום לתת לזה לגיטימציה בבית המחוקקים ובבתי המשפט אבל זה לא דבר טבעי או נורמלי. התורה קראה לזה תועבה ובוודאי אנחנו צריכים למצוא את הדרכים הנכונות איך להלחם בצורה יותר מחושבת. אני מאמין שתופעה כזאת תתמעט ותתבטל מאליה כי רוב הציבור נגעל מזה ומואס בזה".
הרב הראשי לישראל, לשעבר, כב' הרב, שלמה עמאר, הוסיף ואמר - בראיון לאתר
"בחדרי חדרים", דברים נוספים, בזו הלשון:
"מידת הבושה נפרצה ונרמסה בימינו, כמעט לא נשאר ממנה דבר, ומאז התחילו חוצפות ודברים נועזים שאדם לא היה מעלה בדעתו לחשוב בהם. אנשים עושים אותם בראש חוצות ואנחנו צריכים למצוא דרך".
עוד הוסיף, רבה הראשי
הנוכחי של העיר, ירושלים, כב' הרב, שלמה עמאר - תוך שהוא מתייחס לנוכחות של הקהילה הגאה, בעיר ירושלים, שבה משמש הוא ומכהן, כרב ראשי ואמר, כדלהלן: "ירושלים, אחרי הכל, במצב טוב יחסית אפשר לומר מכל ערי הארץ. המצב עדיין טוב".
בהתייחסו לפשע השנאה, במסגרתו נרצחה שירה בנקי ז"ל, במצעד הגאווה שהתקיים, בחודש יולי שנה זו, בו נפצעו צועדים נוספים, הסתייג רב ראשי זה של העיר, ירושלים, מהרצח שביצע ישי שליסל, תוך שהוא אמר, כי: "לפעמים כאשר נלחמים בכוח משיגים ההפך כמו זה שעשה מעשה שלא ייעשה".
כב' הרב שלמה עמאר, הדגיש בדבריו - בהתייחס לישי שליסל, דברים, בזו הלשון: "הוא לא בית דין ולא יודע מה אסור ואין לו שום הצדקה. (הוא ביצע - ח"ש) מעשה נורא של שפיכות דמים ושום דבר לא יכול להצדיק אותו. הוא גרם נזק שלא ישוער לכל היהודים החרדים בחושבם שכך אנו נראים, אבל צריך לפעול עם הרבה מחשבה".
בכל הכבוד הראוי, דבריו אלה של הרב הראשי לעיר, ירושלים - כב' הרב, שלמה עמאר, אינם יכולים להישאר,
בלי תגובה ובלי התייחסות של הרבנות הראשית, כאשר, למצער, חייבת הרבנות הראשית להביע - בראש חוצות ובשער בת רבים - עמדתה, אם דעתו זו של אחד מהרבנים הנושאים בתפקיד בכיר, מטעמה, מקובלת עליה, אם לאו.
מן הראוי, שהרבנים הראשיים,
"יורידו מעליהם השכפ"ץ", שלובשים הם, להגנתם, כל אימת ששאלת ההומואים והלסביות, עולה לדיון ציבורי והם עושים כל שביכולתם כדי להתחמק, מהתייחסות ישירה ועניינית, לנושא זה. הגיע הזמן, שהרבנים הראשיים לישראל יביעו
אחת ולתמיד - עמדתה ודעתה של הרבנות הראשית לישראל, בסוגיה חשובה זו, המהווה חלק בלתי נפרד, ממרקם החיים השוטפים של תושבי ישראל ואזרחיה.
