מאז סוף שנות ה-80 של המאה שעברה החלו להצטבר עדויות משכנעות לכך שבעולם מתרחשים שינויי אקלים. הנתונים הצביעו על כך שהסיבה לכך היא פליטות יתר של גזי חממה, בעיקר עקב שריפת דלקים על-ידי האדם. לכן, מושקעים מאז מאמצים רבים לקדם טכנולוגיות להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, שלא פולטים גזי חממה. עם זאת, במהרה התברר שייקח זמן עד שטכנולוגיות אלו, כמו טורבינות רוח ותאים פוטו-וולטאים, יהיו זמינות, זולות ויעילות מספיק כדי להחליף את הנפט והפחם.
אז איך אפשר לצמצם את פליטות גזי החממה עד שנעבור לאנרגיות מתחדשות? אפשרות אחת היא התייעלות אנרגטית - שימוש במנועים ובטורבינות אשר מבזבזים פחות אנרגיה ומייצרים יותר כוח, שימוש במכשירים אשר צורכים פחות חשמל וכדומה. פתרון שני שהוצע הוא רעיון "גשר הגז" - מעבר לשימוש בגז עד שטכנולוגיות האנרגיות המתחדשות יבשילו וישתכללו.
אין ספק ששריפה של גז טבעי נקייה יותר מאשר שריפה של נפט או של פחם. שריפת גז פולטת פחות מגז החממה פחמן דו-חמצני וגם פחות זיהום אוויר, שפוגע בבריאות ובסביבה. לכן, הוצע שגז יחליף את הפחם והנפט בתחנות כוח לייצור חשמל, בחימום בתעשיה, ואף כתחליף דלק לתחבורה. כאמור, אנו רואים מעבר בארץ ובעולם לשימוש בגז טבעי לכל אותן מטרות שהוזכרו, חלק מכך גם הודות לזמינותו הרבה ולמחירו הנמוך יחסית. בארה"ב אפילו פורסם כי בשנים 2013-2007 נרשמה ירידה ניכרת בפליטות הפחמן הדו-חמצני, בשל המעבר לשימוש מפחם ונפט לגז טבעי.
היום ברור לכאורה לרוב מוחץ של הישראלים כי הגז הטבעי הוא ירוק וזול, ושכדאי להשתמש בו במקום בנפט ובפחם. בשנים האחרונות התעצם הדיון והמאבק הציבורי לגבי עתידו של משק הגז בארץ. יוחלט מה שיוחלט לגבי המיסוי, הייצוא או המונופול בשוק הגז - לכולם ברור כי יש לעבור במהירות לשימוש בגז טבעי ולחבר כמה שיותר תחנות כוח ומפעלים לרשת הגז.
עם זאת, מתברר שיש סדקים בגשר הגז.
מחקר חדש מגלה כי הירידה בפליטות הפחמן הדו-חמצני בארה"ב אשר הוזכרה קודם לכן, מקורה
בהאטה בצמיחה בעקבות המשבר הכלכלי שהחל ב-2008, ולא במעבר לשימוש בגז טבעי.
במחקר כלכלי-סביבתי חדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature, בנו חמש קבוצות חוקרים שונות חמישה מודלים לחיזוי השימוש הצפוי בגז טבעי בעשורים הקרובים. המודלים התחשבו בהיקף מאגרי הגז שהתגלו, בטכנולוגיות החדשות המאפשרות הפקה של גז שבעבר לא הייתה אפשרית ובקצבי ההפקה. החוקרים בדקו איך כל אלה משפיעים על מחיר הגז, ואיך המחיר וההיצע משפיעים על היקף השימוש בגז. בנוסף, החוקרים השתמשו במידע הזה כדי לחשב איך ישתנו פליטות גזי החממה בשל המעבר לשימוש גז.
והתוצאות? לא רק שאף אחד מהמודלים לא חזה שמעבר לשימוש בגז טבעי יקטין את פליטות גזי החממה, אלא שבארבעה מהם אפילו נחזתה עלייה בפליטות. כיצד? בשל שפע הגז הטבעי שהתגלה בעולם, טכנולוגיות ההפקה החדשות והיקף ההפקה שעולה בשנים האחרונות, מחיר הגז נשאר נמוך מאוד. כלומר, השילוב של מחיר נמוך, גידול אוכלוסין, גידול ברמת החיים הממוצעת בעולם ותדמית ירוקה צפוי להגביר את השימוש בגז בתחנות כוח, בתעשיה ואף בתחבורה. הדבר יקטין את ההשקעות בתוכניות התייעלות אנרגטית וכן באנרגיות מתחדשות. בסופו של דבר, כל זה יביא לצמיחה כלכלית, להגברת השימוש בגז ולעלייה בפליטות גזי החממה.
זה לא נעצר כאן. גז טבעי מורכב כמעט כולו ממתאן, גז דליק שמהווה בעצמו גז חממה. למעשה, לא מדובר בסתם גז חממה, אלא בכזה שיש לו השפעה של פי 90 מפחמן דו-חמצני על התחממות האטמוספרה. כאשר בוחנים את מחזור חייו של הגז הטבעי - משלב החיפוש, דרך קידוחי ניסיון, ההפקה משכבות הסלע, הולכת הגז לצרכנים, השימוש בגז ועד נטישת בארות גז שכבר לא כלכלי להפיק מהן גז - מתגלה כי לא כל המתאן מגיע לתחנות הכוח, וכי הרבה ממנו דולף לאטמוספרה.
עשרות מחקרים משש השנים האחרונות מראים שכמות המתאן שנפלטת לאטמוספרה במחזור חייו של הגז הטבעי עצומה. מחקר אחד חשף
דליפות מתאן בהיקף של פי 1,000 מהערכות הרשות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA) בשלבי הקידוח של הבארות, עוד לפני שהמקדחים הגיעו למאגר הגז, בשל פגיעה בכיסי מתאן בדרך. מחקר אחר, שבדק שדות גז גדולים בארה"ב בעזרת לווינים, זיהה
פליטות של ענני מתאן עצומים הגדולים בשטחם עד פי שלושה משטח מדינת ישראל (!). מחקרים בערים
בוסטון ו
וושינגטון זיהו אלפי דליפות ממערך חלוקת הגז עם ריכוזי מתאן של עד פי 25 אלף מהנורמה. בדיקה של עשרות בארות גז נטושות העלתה כי הן פולטות בממוצע
פי 60 אלף מתאן מקצב ייצורו בטבע. היות שרבות מהבארות שנבדקו במחקר זה נטושות כבר עשרות שנים, מדובר בפליטת מתאן בכמות אדירה (חלק מאותן פליטות היו מבארות שלכאורה כבר נסתמו).
מחקרים שסיכמו את כל הפליטות הללו, לאורך כל מחזור החיים של הגז הטבעי, הגיעו למסקנה שבין חמישה ל-20 אחוז מהגז שנשאב מהבארות נפלט לאטמוספרה. רמת דליפות כזאת מעמידה את הגז הטבעי
במקום גרוע יותר מפחם או נפט מבחינת השפעתו על שינוי האקלים.