ניר ברקת מצטייר כראש עיר דעתני, חדשני, אחד שאכפת לו מהנעשה בעירו, ופועל רבות על-מנת לאחד את העיר, אך בדרך הוא שוכח את כללי ההתנהגות והאחריות. למשל הוא שהשבית את הגנים כי לא קיבל עוד שעת שמירה, למרות שיכול היה לפתור זאת בנקל, הוא כועס שמינו לו שר פשוט כממונה על ירושלים בממשלה, ולא את ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
והנה עכשיו מסתבר כי הפשלה הגדולה שלו היא מערכת החינוך בבירה. מתברר שכל הקטינים הרוצחים יצאו מבית ספר הממומן על-ידי המדינה והעירייה שהפיקוח עליו צריך היה להיות על-ידי העירייה - ולא היא.
אנחנו יוצאים חוצץ נגד ההסתה ברשות הפלשתינית, אבל פה מתחת לאפנו צומחת לה תשתית הסתה בבתי הספר במסגרת הקו הירוק, ובבתי הספר במזרח ירושלים, ואנחנו לא עושים דבר. אנחנו לא דואגים להדביר זאת כאשר זה קטן, והתוצאות המבחילות נראות לעיני כל. באינתיפאדת הסכינים ירושלים הייתה המקור לפתיחה, אך ניר ברקת לא לוקח אחריות, ניר ברקת רוצה להיות ראש ממשלה וזה לא פסול, אבל כבר נאמר "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך". על אחת כמה וכמה חוסר מעשה.
ניר ברקת מוציא עכשיו הרבה כסף על מערכת פרסום אישי בדרך למעון ראש הממשלה, אולם בדרך הוא מזניח את תושבי עירו, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתושבי מזרח העיר, שהיא בעיה הרבה יותר קשה להתמודדות, אבל היא חיונית מעין כמוה.
ברקת נכשל בניהול עירו ירושלים, הגירה שלילית של חילוניים, אי-פיתוח מקורות תעסוקה, מלחמות סרק עם הממשלה ושר האוצר, ומעל לכל ההזנחה של ירושלים המזרחית. לפחות את זה היה צריך להוריד מהפרק, להשקיע בפיתוח מזרח העיר להדק את הפיקוח על בתי הספר, לפרוץ כבישים לפתח מקורות תעסוקה, גנים ציבוריים מתנ"סים. לא צריך להמציא את הגלגל - הוא קיים.
זה צריך לעורר אותנו בבחינת שעון מעורר המתריע על ההסתה הנמצאת כאן מתחת לאף בבתי הספר בכפרים ובערים הערביות בקו הירוק. עלינו להכניס מפקחים לבתי הספר, להכניס תוכניות לימוד חדשות ומתקדמות שיביאו את הילדים המוכשרים לעסוק בלימוד ולא בהסתה, לפתח מתנ"סים תיאטראות, גנים ציבוריים פרקי תעשיה, ועוד. רק כך נקטין למינימום את הרצון של האוכלוסייה הערבית לעסוק בפשע, בהסתה וחבלה.
