חוקרים ופרשנים מאירופה וממדינות המערב עסקו השבוע בניתוחים במגמה לפצח את הסיבות שהביאו למגה-פיגוע הרצחני של דאעש בפריז, שהותיר כ-130 הרוגים ולמעלה מ-350 פצועים, רובם במצב קשה ואנוש. חרף ההתרעות שהגיעו ממדינות במזרח התיכון ובאירופה, וכנראה גם מישראל, נאלצת ממשלת צרפת להתמודד כיום עם הכישלון המודיעיני והתפיסתי הגדול ביותר מאז קיומה של הרפובליקה. מודיעינית, צרפת לא למדה מאומה מהפיגוע במערכת שארלי הבדו ובסופרמרקט כשר בפריז, מעריפת ראשו של סוחר בעיר ליון בשם האיסלאם ומן הניסיון שנכשל לחבל ברכבת טליס המהירה המחברת בין אמסטרדם לפריז, פרי מעשיו של דאעש. פרשנים בנושאי ביטחון באירופה טוענים כי הפיגוע הרצחני נועד לנקום בצרפת על מעורבותה הצבאית בקואליציה הבינלאומית הנוכחית הנלחמת במדינה האיסלאמית באמצעות הפצצות מן האוויר, וכן על כי צרפת הפעילה כוח אווירי בלוב שהיה בין הגורמים להפלתו של מועמר קדאפי. הסבר הנקמה כמניע לרציחות בצרפת נדחה כיום בפריז בנימוק הנגדי כי צרפת הייתה המובילה בין מדינות המערב בהתייחסותה המתונה לקהילות הסונים, תוך כדי שהיא נוקטת יד קשה כלפי בשאר אסד ותומכת בהתמדה באופוזיציה הסורית בחימוש ובמידע מודיעיני. יתר על כן, הסתבר כי 95 אחוז מתקיפות האוויר נגד דאעש בעירק ובסוריה בוצעו עד לאחרונה ביוזמתה הבלתי מוצלחת והשלומיאלית של ארצות-הברית. צרפת הצטרפה לההפצצות רק בספטמבר השנה, וניתן לייחס לה כ-4 אחוזים בלבד מהן. גם הנימוק של נקמה על יחסה של צרפת לישראל אינו תקף, הואיל ובשנים האחרונות ניכרת מגמה מתמדת מצד פקידים מסוימים משרד החוץ הצרפתי המתבטאים נגד מדיניותה של ישראל ביחס לירושלים ולשטחי יהודה ושומרון וההתנחלויות. מסיבה זו סבורים היסטוריונים ואנשי אקדמיה החוקרים את המזרח התיכון כי מתקפת דאעש חורגת מנקמה על צעד זה או אחר של צרפת. לדעתם, מדובר במאבק תרבותי רב היקף נגד צרפת ומדינות המערב שנועד לפגוע בערכים של הליברליות הכוללים חילוניות דמוקרטית, חופש ביטוי וחופש תנועה, סובלנות, ואמונה באדם כערך עליון. הם מציינים כי אבו מוחמד אלעדנאני המוביל רשמית את תעמולת דאעש, הודיע בספטמבר אשתקד כי חיילי "המדינה האיסלאמית" מחויבים לרוצץ את ראשו של האויב באבן, לרצוח אותו בסכין, לדרוס אותו ברכב, או לחלופין, לדרדר אותו למוות לתהום ממקום גבוה. הוא הוסיף כי כך יש לנהוג במיוחד עם החילונים ממדינות המערב, ובעיקר עם הצרפתים המלוכלכים שהעיר פריז מהווה בירת הזנות, מרכז החטאים ונושאת הצלב הראשית באירופה. השר הצרפתי לשעבר ז'ק לאנג העומד בראש המכון לחקר העולם הערבי בפריז, טוען כי דאעש בחר בצרפת של מהפכת 1789 כביטוי התרסה נגד ערכי הרפובליקה וכמחאה אלימה נגד חוקי הדמוקרטיה. לדעתו, נקודת השבר התרחשה עוד ב-2004, כשממשלת צרפת אסרה את כיסוי פניהן של נשים ברעלות בבתי ספר ובמוסדות ממשלה. הפגיעה בפריז נועדה לערער עד היסוד את תחושת הביטחון בצרפת ובאירופה, ומשמשת לדעת החוקרים קדימון המעודד גיוס פעילים אירופים נוספים מבין הקהילות המוסלמיות המקומיות לשורות לוחמי-דאעש. ארגון דאעש השולט כיום על שטחים נרחבים במזרח התיכון, טוען כי בכוחו להפוך את אירופה למדינה מוסלמית ולשנות למעשה את זהותם של חלק מתושביה יוצאי מדינות-האיסלאם שטרם התמזגו עם האוכלוסייה המקומית. הללו מתגוררים כיום בפרברים בשולי פריז וערים אחרות בצרפת. בני המהגרים מתגוללים בבתי קפה ובמועדוני ביליארד, ונתונים להשפעתם של פעילי המסגדים. עד לפני זמן מה סלדו האימאמים מהפושעים הקטנים, גירשו אותם מהתפילות, ואף היפנו אותם לעובדים סוציאליים ולמנהלי בתי-הספר. כיום, הגי'האד אינו בוחל בחומר האנושי ומקבל את הפושעים הקטנים בזרועות פתוחות. והם, כפי שהוכח בפיגועים האחרונים, אכן הופכים במהרה לשהידים. גם חלק מהצעירים בני המעמד הבינוני המתחבר מטבע הדברים עם נוער השוליים למען הג'יהאד, הפכו למקור גיוס לדאעש. המומחה הצרפתי ז'יל קֶפֶּל, חוקר נודע למדעי המדינה המתמחה בעולם הערבי, טוען כי "המדינה האיסלאמית" חותרת להוביל למלחמת אזרחים באירופה. בהסתמך על תקדימים היסטוריים, טוען קפל כי בחתימתה עם בריטניה על הסכם סייקס-פיקו ב-1916, שנועד לפרק את האימפריה העותומנית על-ידי יצירת גבולות מלאכותיים, הציבה צרפת את עצמה כמקום שיש להטיל עליו את האחריות לגניזת החלום של הח'ליפות המתחדשת. הפוליטיקה היא חלק בלתי נפרד מהתרבות, והנשיא הצרפתי פרנסואה הולנד מיהר להכריז על מלחמה טוטלית בדאעש ועל משטר חרום במדינתו. אחרי הטבח בשארלי הבדו, גויסו למשטרת פריז 2680 שוטרים חדשים והוקצבו לה מאות מיליוני אירו. כיום מסתבר כי לא נעשו מאמצים מקבילים להגברת פעילותם של שירותי המודיעין ולא אותרו זליגות הטרור הבולטות לעין מבלגיה השכנה. עתה, לאחר הפיגועים האחרונים, הודיע הנשיא הולנד גם על תגבור המשטרה ב-5000 שוטרים וז'נדרמים, על הוספת כ-2500 קציני אכיפת חוק למערכת השיפוטית וכאלף מוכסים למעברי הגבול היבשתיים של המדינה. ערכי הדמוקרטיה והליברליזם של צרפת ניצבים כיום בפני אתגר נוסף והוא למנוע את ניצול הפיגועים על-ידי גורמים ימניים קיצוניים שסביר להניח כי יתחזקו בבחירות הקרובות. השבוע, ביקשה צרפת מהמדינות החברות באיחוד האירופי סיוע צבאי על-מנת להתמודד עם דאעש במזרח התיכון ובאירופה. זאת, מתוקף אמנת ליסבון, שלפיה מחויבות מדינות האיחוד להיחלץ לסיועה של מדינה מותקפת בו. ואומנם, כל החברות באיחוד האירופי הביעו את הסכמתן להשתתף במלחמתה של צרפת נגד דאעש. כמו-כן גיבש הולנד עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ועם שר החוץ האמריקני ג'ון קרי הפעלת תוכניות-תקיפה מהאוויר ומהים על ריכוזים של פעילי דאעש. חיל-האוויר האמריקני החל השבוע לפגוע גם בנתיבי ההובלה של הנפט המופק בשטחים שבשליטת דאעש, המזרים מיליארדי דולר לכלכלת "המדינה המוסלמית". קשה לצפות, אם המאמץ הבינלאומי המשותף יגרום לאורך זמן לכניעתה של דאעש ולמיגורה. נותרה פתוחה השאלה כיצד ישכנעו האירועים האחרונים בצרפת והפעילות הבינלאומית את חסידי הג'יהאד בצרפת ובאירופה להשכיל ולהבין שאין טעם למלחמת תרבות עקובה מדם, ובעיקר לקורבנות בנפש שזו גורמת.