נמכרה
הטיוטה הראשונה של מגילת העצמאות מוצאת למכירה פומבית על-ידי בית-המכירות קדם בירושלים תמורת רבע מיליון דולר. למדינת ישראל אין יכולת לקנות את הטיוטה ומסמכים אחרים, החשובים למורשת הלאומית שלנו, והם מגיעים למכירות פומביות ונעלמים מהזירה הציבורית.
את הטיוטה הראשונה של מגילת העצמאות, כתב עו"ד מרדכי בֶעהם, לבקשת פנחס רוזן, שר המשפטים הראשון, כחודש לפני הכרזת המדינה. הטיוטות נותרו במגירתו, ורק לאחר פטירתו, בשנת 1987, התברר למשפחתו מה מצוי בה.
מוחים
חיזבאללה מוחה נמרצות על שהסנאט האמריקני חוקק חוק, הפוגע במימונו. הארגון מגדיר את החוק כמעשה תוקפנות וכ"פשע חדש של המוסדות האמריקניים נגד העם והאומה [בלבנון]".
את החוק יזמו הסנטור הרפובליקני מארקו רוּבּיוֹ מפלורידה והסנטורית הדמוקרטית ג'יין שאהין מניו המפשיר. החוק מונע מחיזבאללה גישה לסיוע ומגביל מאוד את יכולתו לאסוף כספים בארצות-הברית. בנוסף, יוטלו עיצומים על מוסדות בנקאיים ברחבי העולם, שמנהלים עסקים עם חיזבאללה ועם הארגונים המסונפים לו, וגם על ספקי אינטרנט, שמאפשרים לחיזבאללה להפעיל את מערכות התקשורת והעיתונות שלו. חבל שאצלנו אין מחוקקים כל-כך יעילים במלחמתנו נגד ההסתה ונגד החתרנות הערבית.
אחרי 63 שנה
בפעם האחרונה הפיל מטוס של נאטו מטוס-קרב רוסי, בעיצומה של מלחמת קוריאה, באמצע נובמבר 1952. לאחר 63 שנה הפיל זוג מטוסים אף-16 טורקיים מטוס סוחוי 24 רוסי, שכביכול חדר לתחום האווירי של ארצם, וטורקיה אצה לבקש את הגנת נאטו.
ב-18 בנובמבר 1952 נערכו ארבע נושאות-מטוסים אמריקניות בים יפן, כדי לתקוף את קווי ההספקה של
קוריאה הצפונית ליד העיר הוֹריוֹנג. העיר נמצאת ליד שפך הנהר יאלוּ, הסמוך לגבול קוריאה עם סין ועם ברית-המועצות. על הספינה האמריקנית הלנה, שצוותה לכוח התוקף, היה צוות של הסוכנות האמריקנית להאזנה (NSA), שיירט תקשורת אלחוטית סובייטית. הוא התריע, כי מטוסים קרב סובייטיים מתקרבים לאזור, כדי ליירט מטוסים אמריקניים. בתגובה שיגרה נושאת-המטוסים אוֹריסקאני רביעיית מטוסי-קרב אף-9-אף פנתר לקראתם.
כשהמטוסים האמריקניים יצאו מהעננים, הודיעה הבקרה כי מטוסי-קרב מיג 15 סובייטיים נמצאים כ-80 מילין צפונה להם. אז התברר, שלמוביל הרביעייה האמריקנית הייתה תקלה טכנית, והוא חזר לנושאת-המטוסים בליווי אחד ממטוסי הרביעייה.
את קרב התותחים מול המטוסים הסובייטיים, ניהלו לוטננט רוֹיס ויליאמס והקצין הזוטר דיוויד רואלנדס. ויליאמס הפיל ארבעה מטוסים מיג 15 - הישג כביר - אך מטוסו נפגע במהלך הקרב, והוא הצליח להנחיתו בקושי על אוריסקאני. לדברי ויליאמס, ספג מטוסו 260 פגיעות מתותחי המטוסים הסובייטיים. המטוס יצא לחלוטין מכלל פעולה, והושלך הימה. באורח פלא לא נפגע ויליאמס כלל.
בגלל רגישות התקרית, שאירעה סמוך לגבול הסיני ולגבול הסובייטי, השתדלו האמריקנים להמעיט בדיבורים עליה באותה העת. מטוסי-קרב אמריקניים התכתשו עם טייסים סובייטיים כמה פעמים מאז - בעיקר, במלחמת ויטנאם, כשהרוסים הטיסו מטוסי-קרב של ויטנאם הצפונית - כמו במלחמת קוריאה - אך לא נרשמו הפלות של מטוסים סובייטיים. הרוסים הצליחו להפיל אז כמה מטוסי ביון אמריקניים.
וכמובן, זכורה ההפלה של מטוס הביון יו-2, שהטיס פראנסיס גארי פאורס מעל ברית-המועצות, באחד במאי 1960. ב-30 ביולי 1970, ממש בסיומה של מלחמת ההתשה, הפילו מטוסי-קרב פאנטום ומיראז' של חיל-האוויר הישראלי חמישה מטוסי-קרב מיג 21 של הדיוויזיה הסובייטית להגנה אווירית, שתגברה את המערכים המצריים.
שנת המרגלים
1985 הייתה שנה טובה לריגול הנגדי האמריקני, שהצליח לחשוף, לפחות, שמונה מרגלים בכירים בשורות מערכת הביטחון האמריקנית, וביניהם יונתן
פולארד שלנו, רונאלד פלטון איש מערכת ההאזנה, וג'ון אנתוני ווֹקר הבן, איש המודיעין של
חיל הים האמריקני.
1985 הייתה "שנת המרגלים", שנה רעה מאוד למערכת הביטחון האמריקנית, והיא נקמה היטב בנתפסים. ווקר, פולארד ופלטון נשלחו ל-30 שנות מאסר. ווקר לא שרד את המאסר בכלא באטנר בקרוליינה הצפונית, ומת מסוכרת ומסיבוכים בסרטן הגרון.
מחקו
רשת הטלוויזיה CNN עוינת לישראל, כמעט מהקמתה, בשנות ה-80 של המאה הקודמת. העיתון
ג'רוזלם פוסט דיווח, כי במאמר פרשנות של הרשת על המצב במזרח התיכון, הופיעה מפה של המזרח התיכון וישראל נמחקה ממנו. במקומה הופיעה היישות הפיקטיווית - פלשתינה. רק אחרי שהעירו לרשת שאין זו הפעם הראשונה שהם עושים את התרגיל העוין הזה, הוחלפה התמונה במאמר.
נומה, רוני
אם צודק ח"כ
בצלאל סמוטריץ' מ
הבית היהודי, ננזף אלוף
רוני נומה, מפקד פיקוד המרכז, על-ידי ראש הממשלה ועל-ידי הרמטכ"ל על שתדרך עיתונאים ומסר להם הנחיות למדיניות, שאינה מקובלת על הדרג המדיני. למיטב זיכרוני, היה רק מקרה דומה - הדחת תא"ל שמואל זכאי, מפקד אוגדת עזה.
אלוף נומה יכול להמשיך לחשוב בניגוד למדיניות הרשמית - וכנהוג אצלנו, גם להתבטא בפומבי בהתאם להשקפתו. הדברים מדאיגים ביותר, כיוון שהם הולמים את טעות התפיסה, המנחה את מפקדי צבאנו ואת ראשי מערכת הביטחון כבר עשרות שנים - עוד לפני הזיות אוסלו - ומביאה אותם לבצע מדיניות אנטי-ציונית, ואחר-כך, עם שחרורם להתבטא בנימה עוינת מאוד למדיניות הממשלה. ובעיקר, הם מצביעים על בקיעים בין הדרג המדיני לבין הדרג המבצע, שאינו ממלא את ההוראות ככתבן וכוחן.
