הכריכונים החמודים הקטנטנים והסקסיים האלה, המוגשים לכם בחלק ממסיבות העיתונאים והתקשורת של
מפלגת ת "
הבית היהודי" הם כשרים לחלוטין. אם אתם - במקרה שומרי כשרות ואפילו שאין כיפה סרוגה ענקית (של נוער הגבעות) או כיפת סרוגה פריזבי שטוחה (של צעירי הישיבות התיכונות ו
נפתלי בנט) או כיפה סרוגה "בעלבתית" עם נוכחות בורגנית מרגיעה
(של הרב אליהו מיכאל בן דהאן, מוטי יוגב ו"יוגבים" אחרים שכמותו) מכסה על שערותיהם וגם/או על מה שנותר משערותיכם, נא לא לדאוג. הכשרות הינה - עדיין - אחד מהעקרונות הבולטים, שניתן לקרוא עליהם - ובהרחבה - במצע של תנועת:
"הבית היהודי - מפד"ל החדשה לכנסת ה-18".
הנה ההתייחסות הברורה והמפורשת לעניין הכשרות, כפי שהיא מופיע ונזכרת במצע זה, באלה המלים:
"התנועה תפעל ליישום חוקי הכשרות ולעידוד רכישת מוצרים בעלי הכשר מהרבנות הראשית והרבנויות המקומיות. כן תפעל המפלגה לחיזוק מערכת הכשרות במדינה.
התנועה תפעל לכך, שכל ההסדרים הממלכתיים המונהגים במשק בשנת שמיטה יתנהלו על-פי הנחיות הרבנות הראשית לישראל מימים ימימה ובדרכו של מרן הרב קוק זצ"ל, ותחתור להקמת רשות ממלכתית קבועה, משותפת לממשלה ולרבנות הראשית, ליישום ההסדרים בשנת שמיטה".
מסמל המפלגה - המופיע באתר "ויקיפדיה" - נשמטה המלה: "המפד"ל" וגם/או נשמט המשפט: "המפד"ל החדשה". כל שיכול המתבונן, בסמל זה, לראות ולקרוא הוא המשפטים:
"הבית היהודי בראשותו של נפתלי בנט. משהו חדש מתחיל". ואכן, כן. התחיל משהוא חדש - משהוא חדש ושונה, לחלוטין משהוא שלא היה קיים, בעבר, במפד"ל ההיסטורית.
המפד"ל שהתגאתה והתהדרה בכך שהיא
"מפלגת פועלים דתית-לאומית", תוך שימת לב מודגשת על דתיותם של חבריה ונציגיה בכנסת ובשאר מוסדות השלטון, המפד"ל שהתהדרה, בעיקר בכך, שהייתה סגורה לחברים ומועמדים חילוניים -
אשר כלל חבריה ומועמדיה ברשימתה לכנסת, היו אנשים ונשים שומרי תורה ומצוות, במידה זו וגם/או אחרת פתחה בגלגולה החדש והפעם, כמפלגת
"הבית היהודי - מפד"ל החדשה לכנסת ה-18" שורותיה להצטרפותם של מועמדים חילוניים לשורותיה. כתוצאה מכך, נפתחה האפשרות למועמדים חילוניים להיבחר לכנסת, מטעמה, כאשר הדוגמה הבולטת ביותר לכך, היא עובדת בחירתה של
איילת שקד החילונית, כחברת כנסת במסגרת מפלגת "הבית היהודי".
הנה ההתייחסות הברורה והמפורשת לעניין הכשרות, כפי שהיא מופיע ונזכרת במצע של מפלגת "הבית היהודי - מפד"ל החדשה לכנסת ה-18", לעניין מתן האפשרות גם למועמדים חילוניים להיות חברי מפלגה זו ולייצגה בכנסת ובשאר מוסדות השלטון, בהם היא נוטלת חלק פעיל, כהאי לישנא:
"התנועה רואה כיעד מרכזי קירוב רחוקים ופעילות חינוכית והסברתית לקירוב ליהדות ולערכיה. המפלגה תפעל לפיתוח פעולות שיעורי יהדות לציבור הרחב ותעודד רבים ומחנכים לפעול להפצת
דבר היהדות. המפלגה תעודד פיתוח תוכניות לימודים והכרת היהדות שיתאימו למערכת החינוך, התרבות, התקשורת ותחזק את הארגונים והמוסדות הפועלים לשיבה ליהדות ברוח הציונות הדתית ובדרכי נועם. מתוך מגמה להביא לקרוב לבבות בעם ולבנות גשר בין חלקיו, תפעל המפלגה בכפוף להוראות חוקתה, לקבל לשורותיה כחברים גם יהודים שאינם מוצהרים כשומרי תורה ומצוות, אם יצהירו על הזדהותם עם עקרונות הציונות הדתית ועם מטרות התנועה".
המצע החדש יצר אפשרות ליו"ר מפלגת "הבית היהודי", נפתלי בנט, לשריין מקומות למועמדים לחברות בכנסת. כך מצא מקומו בכנסת ה-20, "דתי חדש", מסגנונו של ח"כ
ינון מגל, שאורח שיחו ודיבורו שונה לחלוטין ו-ל-ח-ל-ו-ט-י-ן - מאורח שיחם ומסגנון דיבורם של בוגרי המפד"ל וצעירי "הבית היהודי". אורח דיבור ושיח זה שונה, אפילו מדיבורם ושיחם של אלה שאינם פוסקים מדיבורם ולהגם בתום הפסקות קריאת התורה
"בין גברא לגברא" וממשיכים בלהגם ובשיחם, אל תוך קריאת בעל הקורא, הקורא התורה בקול רם, כדי להוציא יושבי בית-הכנסת, חובת שמיעת קריאת התורה
ומונעים מהם שמיעת קריאת התורה, בשל להגם ופטפוטם הנמשך.
ח"כ לשעבר ינון מגל, ייצג ומייצג עדיין בהתנהגותו ובהתנהגות, סוג אחר, חדש ושונה של חבר כנסת, האמור לייצג מפלגה בעלת אוריינטציה דתית, ששיח החברים המייצגים אותה, מאופק יותר, בעל לשון נקיה במיוחד, בהשוואה לשאר חברי הכנסת החילוניים שבמליאה
ובוודאי ובוודאי אינם עוסקים בתיאור מאלף של חלקי גוף מוצפנים, אגב אמירת דברי חשק - ובפרהסיה, רחמנא ליצלן. ינון מגל הוא בדיוק בדיוק האיש שאינו מצליח ואינו יכול לשמור על פה שלו ועל "המרגליות" שמפיקות חרצובות לשונו.
בתוכנית הטלוויזיה
"שש עם עודד בן עמי" דיווח מגל לציבור המאזינים כי הוא עישן, ממש לאחרונה, סמים קלים ורמז רמזים לעישון סמים קשים, על ידו, בעבר, ובלשונו: "מה שקורה בגואה קורה בגואה". כפי שפורסם בעיתונות, הרי עד שהסיר ינון מגל תמונות, מחשבון האינסטרגם שלו, כלל חשבון זה כנראה תמונת ישבן של אישה בחוטיני שעולה מהמים. עוד פורסם, כי למרות שינון מגל מגדיר עצמו כקרוב מאוד ליהדות, הוא לא זוכר מהי פרשת השבוע וכי בשל מחלה לא הלך בשבת לבית-הכנסת.
צודק לגמרי ינון מגל. מה רוצים ממנו. האם מצע "הבית היהודי" מחייב לדעת מהי פרשת השבוע או ללכת לבית כנסת בשבת או לא לכלול בחשבון האינסטרגם תמונת ישבן של אישה בחוטיני או לא לעשון סמים? קלים, לפחות? בנט נפטר, זה עתה, מעולו של ינון מגל והראה לו הדרך החוצה מהכנסת. עניינו של ינון מגל, נפתר - בשלב זה - נקודתית. עניינה של מפלגת "הבית היהודי", לא נפתר, עד כה, כלל וכלל ואל תופתעו מהסערה הבאה שתבשיל בתוך אנדרוגינוס חילוני-דתי זה. מי שזרע רוח אומר הפתגם יקצור סופה. ולא בכדי.
