שלושת ה"כפים"

כששמונה לימוזינות לפניה, ועשרה אופנועי פוליצייה מאחוריה, ונשים הדורות בשמלות קרינולינה מקבלות פניה, החיים הטובים של איילת שקד בגרמניה, השכיחו ממנה לשם מה נבחרה ומי הם שולחיה. מה ההבדל היום בינה לבין ציפי לבני? החותמת האחרונה לגבי המעצר המינהלי של הנחשדים במעורבות בדומא, צריכה הייתה את חתימת שרת המשפטים, והיא חתמה. מעולם לא נהגו כך בעצורים מינהליים, גם לא אצל השמאלניים. על כן ניצבו השבוע משפחות העצורים מתחת לביתה של השרה הנכבדה, בקריאה שגם ליהודים מגיעים זכויות אדם, לא רק לערבים. אבל השרה הייתה עסוקה בכבוד המלכים שהורעף עליה, כזה השמור למנהיגי עולם, עם משלחת של שלושים איש ממשרד המשפטים, עם שר המשפטים הגרמני הייקו מאס, אז מי ימאס בכך? הרי כדי לקבל חיבוק וחנופה, צריך להעלות מס! אבל חייבת האמת להיאמר. גם לרוצחים האכזרים ביותר בקרב המחבלים לא מונעים פגישה עם עורך דין, ובעצם תוך יום אחד מזמן המעצר הם כבר נפגשים, בתואנה "מה לעשות, אנחנו חיים בדמוקרטיה". כאשר עוסקים בטרור הערבי וביחס בין זכויות האזרח לצורכי הביטחון, עומדים על המשמר כל פעילי ארגוני זכויות האזרח, ושומרים פן שוטר ששמר על מחבל יעז להעיר לו הערה גזענית ואם "קרה הנורא מכול" ונזרקה מילה, הם מיד ידאגו שהשוטר יועמד לדין ויוגש נגדו כתב אישום.

גורלה של דמוקרטיה

בחקירת דומא שום פוליטיקאי לא זעק על הפגיעה בזכויות אדם ועל הפרתן, ולא נשמע קולו של שום ארגון חוץ פרלמנטרי ימני למעט 'חננו' שיקרא כי יש להפסיק את ההתעללות לאלתר. החקירה הפעם חצתה כל גבול, ובמקום שבו מתעמרים, מענים, מתעללים - תיתכן הודאה של חף מפשע ובמעשה שלא עשה. האדמו"ר של הבג"ץ אהרן ברק, קבע בעניינם של טרוריסטים ערבים שהחקירות בנושאים ביטחוניים גם אם חשובים מאוד, מחייבות הצבת גבולות לאנשי שב"כ. "זה גורלה של דמוקרטיה, שלא כל האמצעים כשרים בעיניה ולא כל השיטות פתוחות בפניה", אולם ככל שהדברים אמורים בנוער הגבעות, להם אין נגיעה כלל. על כן למרות שהם יושבים ימים וחודשים עדיין לא נפגשו עם עורך דין, לא עם משפחותיהם, שלא לדבר על החקירות האין סופיות במרתפי השב"כ, מחוקר לחוקר, האחד חקר עשר שעות, הלך הביתה והשני מגיע רענן ומתחיל בתורו הוא. אתה מסוגל אז ל'התוודות' שרצחת את קנדי ואת ארלוזורוב, רק תנו קצת לישון, ותפסיקו להפעיל אלימות קשה. בתי המשפט מאריכים את המעצר שוב ושוב, בלי שהמילה דמוקרטיה תוזכר. המחלקה היהודית בשב"כ, היחידה לפשיעה לאומנית במחוז ש"י וגורמים בפרקליטות, מתייחסים אליהם כאילו היו 'אויב נורא', ומרשויות אלה אין לי כל ציפיות. אבל איילת שקד מהבית היהודי, שרת המשפטים הנכבדה, מה היא עושה בקשר להתנהלות שאפילו בשירות הביטחון מודים שעוד לא הייתה כמוה ? האם הכיבודים, השררה, קונים בסוף את כולם? היכן יריב לון, היכן ציפי חוטובלי, מירי רגב שרק מדברת ולא עושה דבר. גם כשהפסיקה ברעש גדול מימון לתיאטרון ערבי שמסית כנגד יהודים, בסוף חזרה בה. העיקר שקליין (בגב האומה) לא יכעס, ולא יעשה לה מעשה תליין. ותאב הנשיקות ממישל, אדון רובי ריבלין, שכל הביקור ההזוי שלו בארה"ב מתאים לסטירה מצחיקה, ושהעניק סטירה למדינת ישראל, בטור שפרסם בוושינגטון פוסט. הוא לא סיפר לעולם על גל הטרור והרצח שמכה בכל מקום, שאפילו ילדים ערבים בני 13 יוצאים לשחוט יהודים, הוא בחר לספר שאנחנו מזניחים את ערביי מזרח ירושלים, שאיננו מספקים להם תקווה וגאולה... שרת החוץ השבדית יכולה לדקלם את דבריו, היא לא צריכה להתאמץ משלה כלל. ריבלין יודע שאם יספר על ישראל ה'רעה', ה'נוגשת', אז אובמה ינשק מנשיקות פיו את נחמה, והוא יקבל מחיאות כפיים סוערות ותשואות מהנשיא האמריקני שכונה בפי ריבלין 'אתה השמש של העולם החופשי'. ובכך הוא עדיין לא סיים. הוא הולך לשבת בוועידת הארץ בניו-יורק עם אנשי 'שוברים שתיקה', אלה האנשים השפלים ביותר שנוסעים בעולם ממקום למקום, ומספרים על צה"ל שהוא צבא לא מוסרי, העושה מעשים איומים לפלשתינים, הם מנאצים ומכפישים את שם המדינה בכול מקום, ואיתם הוא הולך להיפגש... כשרואים את מה שקורה לנבחרים, זה מביא אותך להכרה שכולם, ולא משנה אם תפסו את כיסא הנשיא או השר, הם בסופו של דבר, קטנים ועלובים, שרק טובתם האישית חשובה להם, שהכוח והכיסא והכבוד (שלושת ה'כפים') העביר אותם על דעתם, ולכן עלינו להמשיך, ולא רק בפסח, להודות ולשבח - שהקב"ה מצילנו מידם.