ג'ון קארי הוא עוף מוזר, קתולי (עם סבא וסבתא יהודים!), עבר פוליטי עשיר, מסוציאליסט ואנרכיסט עד לנישואים שהניבו לו ממון רב, והפכו אותו למיליונר בזכות אישתו.
עלייתו הקשה יחסית לקונסנזוס הפוליטי בארה"ב, הייתה אומנם עם ניסיון לכאורה במדיניות חוץ, אבל בו-זמנית טבולה בחוסר כישרון מדהים בהבנת תהליכים במדיניות חוץ בעולם שאינו תואם את המודל האמריקני (או האירופי). מכיוון שקארי איננו מבין כלל את העולם המוסלמי, הוא מנסה לכפות עלינו פתרונות ברוח אמריקנית או ברוח אובמהית בצורה שאיננה מתייחסת כלל לתפיסת העולם המוסלמי.
אסור לנו לחשוד בג'ון קארי שהוא זה שיצר את כל הפשלות במדיניות החוץ האמריקנית. הוא לבטח משמש את רצון אדוניו -בראכ חוסיין אובמה - נטע זר לחלוטין במדיניות חוץ (ופנים) בארצות הברית, אבל עצם העובדה שהוא לא מנסה כלל לעצור את "חזון אובמה" - מראה לנו, עד כמה שהוא מסכים למדיניות הבוס שלו ומכאן שהוא גם אחראי לה לא פחות, מהיותו המבצע שלה בשטח... זכור לנו למשל עד כמה הייתה פתטית עמדתו במבצע צוק איתן כאשר ארה"ב נסמכה על הידידות והסיוע של טורקיה וקטר שתמכו בחמאס בעוד שמצרים, סעודיה וירדן הן היו דווקא התומכות בישראל...
הרקורד הפשלונרי ממש מדהים. מגע ידו בתוניסיה, לוב, מצרים, עירק, סוריה, אפגניסטן ואוקראינה, מצביע על כשל רודף כשל, בעוד ידו (ו"חזון אובמה") נטויה. עלינו ליצור מובלעת בין הים לירדן ולקרוא לה מדינה פלשתינית, זאת כמובן למורת רוחה של ישראל ויותר מכך, להתנגדות המוחלטת של הפלשתינים הרואים עצמם כאדוני כל הארץ כולה, ואינם מוכנים לדבריהם להתכנס לתוך מצב של מדינה במצור בגבולות יוני 67'... ומכאן שהם מתכחשים לחלוטין להסכמי אוסלו, עליהם חתמו ודוחים לחלוטין את רעיון האוטונומיה הפלשתינית שארה"ב למעשה ערבה לו ב"הסכמי השלום" של ישראל עם מצרים וירדן.
הקשר החזק של אובמה לדת אביו, הנוסטלגיה הנערית שלו מלימודי האיסלאם, אינה מרשה לו לראות נכוחה את עליבותו ואפסותו של האיסלאם מצד אחד ואת רצחנותו הבלתי מתפשרת מצד שני. לפיכך, חוסר הכישרון הקולוסאלי של האדונים אובמה את קארי, בהבנת העולם שאינו אמריקני או אירופי, משפיע גם על המבט שלהם על
קוריאה הצפונית וסין, ואפילו על ארצות דרום אמריקה. הסירוב העקשני לזהות את גורמי הטרור שנובעים מעיקרי הדת המוסלמית, הביאה במשך הזמן לשחרורם של עשרות טרוריסטים מוסלמים מסוכנים מבית הסוהר האמריקני בגוואנטנמו וממשיכה ליצור מצב בו מערכות הביטחון בארה"ב אינן נערכות כראוי לסכנות של הטרור הקונבנציונלי של דאעש וגם זה הבלתי-קונבנציונלי של אירן ואף לא להתייחס לאיומים מכיוונו של פוטין לעבר מספר אזורים באירופה.
התקווה היחידה כיום של הגורמים בארה"ב, המבינים את המצב, היא שתוך שנה לא תקרה איזושהי קטסטרופה בינלאומית, ושהקדנציה של אובמה וקרי תגמר ואיזה "מבוגר אחראי" יקח לידיו לעשות מיידית את התיקונים הנדרשים במדיניות ארה"ב בעולם הרחב בכלל ובמזרח התיכון בפרט.
