אין כמו תחרות טובה על-מנת לחדד ולהשביח את הקיים. התחרות מוציאה אותנו משאננות ומרפיון וגורמת לבעלי העסקים להתאמץ יותר.
מה רבה הייתה שמחתי ביום ראשון השבוע בערב (10.1.16), בעת שערכתי קניות השלמה בשופרסל דיל מודיעין, לרגע לא הבנתי היכן אני נמצא. הדיל היה נקי וממורק כמו שבחיים לא נראה, המדפים היו מלאים, הרצפה, כאילו חודשה ומורקה ונראה שאפילו לפני ביקור המנכ"ל לא נראתה כך החנות.
החנות שבאופן רגיל מרבה לאחסן קרטונים ריקים בין המעברים לצד סולמות ועגלות משא, קופות עמוסים בארגזים, שאריות של שקיות ולכלוך, עד שלעיתים הלקוח מוצא עצמו כאילו על מסלול סקי בעת ביצוע סללום מפותל, נראתה שונה לחלוטין.
תדהמתי רק גברה, עת הלכתי ליד המעברים ובחנתי את מחירי המוצרים, אותם אני רגיל לקנות בשוטף. מחירי המוצרים קיבלו איזה שינוי כלפי מטה, כאילו איזה יד נעלמה עברה שם בלילה ותיקנה את המחירים למחירים טובים ומשופרים יותר וכל זאת מדוע? האם לכבודי?
הסיבה היא פתיחת חנות ענקית מתחרה בשם יוחננוף, אשר אמורה להיפתח בעוד יומיים. חבל שמנהלי שופרסל לא נותנים קצת כבוד למנת המשכל שלנו? מה הם חושבים לעצמם, שניתן להתעלל למשך כל השנה בלקוחות ושהם יאבדו לחלוטין את זיכרונם? מדוע לא לתחזק חנות נקייה ומבריקה גם בשאר ימי החג והמועד?!
לצערי זיכרונם של רוב הלקוחות אינם ארוך ובמיוחד לנו הישראלים אשר אוהבים לראות באמריקה מודל לחיקוי, כדאי היה לאמץ גם את הדברים הטובים שקיימים בתרבות זו, למשל צרכנות טובה ומחנכת.
תחרות זה דבר טוב, אולם גם בה ישנם כללי משחק כמו הוגנות, התמדה וכבוד כמו באולימפיאדה וכל ניסיון להונות את הלקוח בסופו של דבר פוגע ברשת. מי ייתן ודיל מודיעין תמשיך להיראות כך גם בעוד חודש ימים ויותר, לטובת הלקוחות ולא פחות לטובתה של שופרסל עצמה.
הידעת? משחקי האולימפיאדה חודשו בעת החדשה בשנת 1896 באתונה ורק החל משנת 1900, בפריז, הורשו גם נשים להשתתף בהם.