ראובן גרוס, המכונה "מלך החניונים", עתר (א', 3.9.06) לבג"צ בבקשה להורות לביה"ד לעבודה לעכב את ההליכים נגדו בתלונה על הטרדה מינית עד לסיומם של הליכי החקירה המתנהלים נגדו בעניין זה.
הפרשה החלה כאשר לפני כשנה הגישה עובדת תביעה אזרחית לבית הדין האזורי לעבודה כנגד מעסיקה לשעבר "מלך החניונים", ראובן גרוס, בגין מעשים מגונים. שאלת התרחשותם של המעשים המגונים עדיין נחקרת על-ידי המשטרה וטרם הוחלט אם תיק החקירה ייסגר או יוגש כתב אישום. למרות התמשכות החקירה הפלילית, בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשתו של גרוס לעכב את ההליכים האזרחיים עד לסיומם.
בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק טוען גרוס, באמצעות עו"ד מיקי שפיגלמן ממשרד דן כהן, שפיגלמן, ברק, זמיר ושות', כי קיום ההליך האזרחי בעוד החקירה הפלילית לא הסתיימה פוגעת בזכויותיו החוקתיות היסודיות והמהותיות, משום שהוא יידרש לתת גרסה עובדתית מפורטת שתפגע בזכות השתיקה בהליך הפלילי.
גרוס טוען עוד, כי למרות שפנה למשטרת ישראל ולפרקליטות מחוז תל אביב בבקשה כי יאושר לו להתגונן מפני התובענה באמצעות הכלים הבסיסיים העומדים בהליך אזרחי - אלו סירבו לאשר כי דבריו לא ישמשו כנגדו בהליך הפלילי.
בעתירה נטען, כי החלטת בית הדין לעבודה אינה נוגעת לתחום הייחודי של דיני עבודה, אלא לסוגיה העקרונית הנוגעת לזכויותיו של חשוד ונאשם בהליך פלילי וזכויותיו של בעל דין בהליך אזרחי והפגיעה האנושה בזכויותיו. עוד נטען, כי ביה"ד לא נתן משקל הראוי לזכויותיו של גרוס אשר עתידות להיפגע אם לא יעוכבו ההליכים בתיק האזרחי, כשם שהתובעת השתהתה מטעמיה שנים בהגשת התביעה כך ראוי להשהות הדיון האזרחי עד לקבלת הכרעה בהליך הפלילי.
בעתירה מבקש עו"ד שפיגלמן, כי בית המשפט העליון ייבחן מחדש את "הלכת לופטין", לפיה מחוץ למסגרת ההליך הפלילי המסוים לא עומדת לנאשם זכות שתיקה והוא ככל אדם אחר. נטען כי הלכת לופטין מובילה בהכרח לפגיעה בזכויותיו של המתדיין ומאלצות אותו לבצע בחירה שאינה הוגנת - האם להגן על זכויותיו כחשוד בהליך פלילי או לשמור על זכויותיו כבעל דין בהליך אזרחי.
