נאטו בבריסל? נשמע היום פתטי

5 בספטמבר 1972. מינכן. גרמניה ההמומה מתקשה לעכל את הידיעות המגיעות מן הכפר האולימפי, לפיהן קבוצת טרוריסטים פלשתינים חדרה לכפר ומחזיקה בקבוצה של ספורטאים ישראלים כבני ערובה. אלו הן השעות הראשונות, הרבה לפני הזוועה הגדולה שתתרחש בסיומו של יום. בינתיים יש "רק" נרצח אחד - מאמן ההיאבקות מוני ויינברג הי"ד, שגופתו הונחה מחוץ לביתן הישראלי. גיבור אמיתי שנאבק בידיים חשופות בטרוריסטים עד שהוכרע מצרורות קלשניקוב מטווח אפס. כתב של אחת מרשתות הטלוויזיה הגרמנית מצלם את הגדר ההיקפית הלא גבוהה (2 מ') הסובבת את הכפר. המצלמה משקיפה על השומרים הלא-חמושים הניצבים לידה, שנראים יותר כסדרנים המפקחים על מופע בידור. הגרמנים עשו מאמץ עילאי למנוע מאורחיהם להיזכר במשחקים שאירחה ברלין ב-1936, כאשר היטלר ישב בתא הכבוד, במה שכונתה האולימפיאדה הנאצית. משהו כנראה הציק לכתב הטלוויזיה הנמצא במקום. הוא לא התאפק: "איך ציפיתם לשמור על הכפר האולימפי, כאשר אין כאן אפילו איש אבטחה חמוש אחד?" תהה. השומר במדי התכלת שאליו הופנתה השאלה המתבקשת, נראה חסר ישע, לפני שהצליח להשיב: "הרי כתוב כאן בפירוש 'EINTRITT IST VERBOTEN!'" (בגרמנית: "הכניסה אסורה!"), הוא אומר בכעס ומצביע על שלט סמוך. התשובה המטומטמת הזו נצרבה בזיכרוני, לצד המראות היותר קשים שאני נושא עימי עד היום. ובאמת, כיצד התעלמו מחבלי ארגון ספטמבר השחור מן השלט המזהיר הזה?! הרי לא ייתכן שאזרח הגון יצפצף על איסור מפורש שכזה, ואולי הטרוריסטים העבריינים הללו פשוט אינם יודעי קרוא וכתוב (בגלל הכיבוש)? מנטאליות אני מתנצל. זו לא הייתה תשובה מטומטמת. נכון שהיא נשמעת כזו אבל למעשה ביטאה בדייקנות את המנטאליות של המדינה המארחת. גרמניה, מעצמה כלכלית בכירה באירופה, שרק פחות מ-40 שנה קודם לכן עמדה לרשותה מכונת המלחמה (והרצח) המשוכללת ביותר בעולם, הפכה לפתע למי שמקפידה להתרחק מכל דימוי מיליטריסטי ר"ל, נמנעה במופגן מאיבטוח מיטב ספורטאי תבל אפילו בנשק קל, ואסרה על ישראל המיומנת בכך, לעשות זאת במקומה. לא יכולתי שלא להיזכר בתגובה ההיא של המאבטח הגרמני - שילוב הרה אסון של שאננות אירופית ומחדל ביטחוני - לנוכח התגובות של ממשלות בלגיה וצרפת וראשי האיחוד האירופי - בעקבות מתקפת הטרור של האיסלאם הג'יהאדיסטי בבריסל. אפשר עוד היה להתייחס בסלחנות או בקמצוץ הבנה לבטלנות הממוסדת שנשבה מן התגובות, אילו מדובר היה בגל טרור מפתיע ראשון. אבל הרי גם המגיבים למיניהם כבר יודעים שאין מדובר באירוע חד-פעמי, אלא בעוד אקט רצחני, שראשיתו אינה דווקא בשלושת הפיגועים הרצחניים שהתרחשו בפריז (במערכת שרלי הבדו, בסופרמרקט היפרכשר ובתיאטרון הבטאקלאן) בסוף השנה שעברה, ולפי כל הסימנים הוא גם איננו האחרון. "תמימות" ולא הזכרנו את רצח שני הישראלים במוזאון היהודי בבריסל, שאירע במאי 2014. כצפוי, אז הרגיעו האירופים את עצמם בהסבר הצבוע והלא-רשמי: "טוב, זה בגלל שהם ישראלים". בלגיה לא התרגשה ומאז גם לא נערכה, למרות ש-25 אחוזים מאוכלוסיית בריסל הם מוסלמים. רצח י"א ספורטאי ישראל באולימפיאדת מינכן, בעקבות מבצע החילוץ הכושל להחריד של משטרת מינכן, גרם לגרמנים להחליט על הקמת כוח מיוחד לטיפול באירועים דומים. משהו בסגנון הימ"מ הישראלי. לצורך כך שלחו אלינו הגרמנים את הקולונל אולריך ווגנר כדי שילמד את התורה. ווגנר עתיד להקים ולפקד על ה-9-GSG, יחידת העילית הגרמנית ללוחמה בטרור. חמש שנים אחרי שהוקמה, הוכיחה ההשקעה את עצמה: מטוס לופטהנזה נחטף בידי 4 מחבלי החזית העממית לשחרור פלשתין (שדרשו את שחרור חברי כנופיית באדר-מיינהוף מהכלא הגרמני!) ובדרך רצחו גם את קברניט המטוס, שהונחת במוגדישו, סומליה. לוחמי ה-9-GSG הצליחו לשחרר את המטוס על כל נוסעיו. מעניין שברגע של גילוי לב, הספיק ווגנר לפלוט משפט מאלף אחד: "בזמן ההוא (ספטמבר 1972 - י.ר.) נראה לי שהיינו תמימים במקצת". את מחיר ה"תמימות" הפושעת שילמה ישראל. חלום אפשר בהחלט לאמץ את הווידוי הזה, כדי לתאר את גישתם של קברניטי האיחוד האירופי למתרחש כיום מתחת לרגליהם. הגיע הזמן שמנהיגי אירופה החופשית (עדיין), יבינו שאין די בהכרזות מפוצצות שאין להן גיבוי בשטח. הגיע הזמן להחליף דיסקט! לזנוח את גישת הפוליטיקלי קורקט המסרסת אפילו צעדי מנע מוגבלים, ולהבין שהטרור הדאעשי לא נועד לשפר את התנאים הסוציאליים של המהגרים המוסלמים בפרברים מוכי העוני, וגם לא להאיץ באיחוד האירופי לכפות על ישראל פתרון מדיני שישביע את הרעבון הפלשתיני (כפי שיש כמובן כמה יהודים שמאמינים). מומלץ להם לעכל את המחשבה שאירופה ניצבת כבר בעיצומה של מלחמת תרבויות בעלת רקע היסטורי-דתי. מומלץ להם שישכחו לרגע את השם דאעש, ויזכרו שמאחורי ראשי התיבות הללו נמצאת "המדינה האיסלאמית". לא חזון עוועים של קומץ פנאטים, אלא חלום הקוסם לאלפי מתנדבים (גם מישראל), הנוהרים לשורות הארגון (בלא שום הפרעה, בעיקר דרך טורקיה, ואחר כך דרך הגבולות הפתוחים של אירופה). כולם נושאים עימם את החלום להביס את הצלבנים המודרניים, כדי להחזיר עטרה מוסלמית ליושנה. בדיוק החלום שלאורו ההרסני הוביל אוסאמה בן-לאדן את ארגון "אל-קאעידה". היורש פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, הולידו כצפוי בארה"ב גל פרסומים, שעסק בעיקר בשאלה האם ניתן היה למנוע את המהלומות שספגה ארה"ב. אחד הספרים היותר מרתקים בשיטפון זה, שגם זיכה את מחברו בפרס פוליצר היוקרתי והפך לרב-מכר, היה "THE LOOMING TOWER" ("המגדלים הגבוהים", הוצאת כנרת, זמורה-ביתן), של לורנס רייט (WRIGHT LAWRENCE), שלעניות דעתי, הוא ספר חובה לכל מי שחפץ לדעת על גלגוליו של האיסלאם הפונדמנטליסטי. רייט מביא בו גם תובנה מעניינת, הרלוונטית לענייננו. ב-1683 נערך על הגבעות הסובבות את וינה, קרב הרה גורל: הצבא האוסטרי מתוגבר (למזלו הרב) בכוח פולני-ליטאי בפיקודו של המלך הפולני יאן סובייסקי ("המלך הגיבור", מאז בעיני הפולנים), ניהל מערכה קשה עם צבאה של האימפריה העות'מנית. בתום יומיים של לחימה, הובס הצבא העות'מני. זו הייתה נקודת-מפנה היסטורית, מפני שהתבוסה הזו סימנה את בלימת ההתפשטות העות'מנית ותחילת הנסיגה שלה. אירופה נשמה לרווחה והאגדה מספרת כי הקונדיטורים המהוללים של וינה, חגגו את הניצחון כשיצרו את הקרואסון החביב עלינו כל כך, שבצורתו נועד בעצם ללעוג לחצי הסהר המושפל של העות'מנים. לורנס רייט מזכיר בספרו, כי המערכה ליד וינה התנהלה ב-10 וב-11 בספטמבר..., לטענתו, זו הייתה הסיבה שבן-לאדן בחר דווקא ב-11 בספטמבר כתאריך סמלי שבו תפגע אל-קאעידה בסמלי השלטון של ה"שטן הצלבני הגדול" (ארה"ב). דאעש נחשב כיום ליורשו של אל-קאעידה, ומשמיע בדיוק את אותן זמירות, אודות התעוררות הח'ליפות האיסלאמית, הנסיגה הצפויה של הצלבנים מספרד (הכבושה), והשלטת השריעה (מערכת החוק הדתי האיסלאמי) בכל מקום שבו יוכנעו הכופרים. פתטיות נוח ומפתה מאוד להסביר, כי דווקא בריסל נפלה שוב קורבן למתקפת טרור קטלנית, כיוון שמדובר במדינה המאופיינת במבנה אתני פרובלמאטי (פלמים מול ואלונים), ובשלטון מפוצל שהוא גם רופס מבחינה ביטחונית. ממשל שאפילו לא נערך לאפשרות ששירותי החרום שלו יוזעקו לטפל באירוע רב-נפגעים, למרות שהכתובות היו מזמן על הקיר. רק אתמול גילה נשיא טורקיה ארדואן, כי לפני שנה נעצר אחד המחבלים שהיו מעורבים השבוע בפיגוע הכפול שהתרחש בבריסל. הוא הוסגר לבלגיה בצירוף המלצה לפקוח עליו עין, אבל הבלגים שיחררו אותו... נוח גם להזכיר בכל הזדמנות, שבריסל היא בירת האיחוד האירופי, שבה נמצאים כל המוסדות המרכזיים של האיחוד בן 28 המדינות. משום מה, שוכחים להזכיר, כי בבריסל שוכנת גם מפקדת נאטו, הארגון הצבאי שהקים המערב ב-1949 כדי להרתיע את בריה"מ מלתקוף את מערב אירופה, עד שיגיעו הפרשים הקלים מארה"ב. היום, הצירוף נאטו בבריסל, נשמע קצת פתטי, מפני שבינתיים הפכה בירת בלגיה לבירת הטרור (והסמים) של אירופה, וקרוב לוודאי שתישאר כזאת אם לא יזדרזו הבלגים ובני בריתם, להחליף את הדיסקט - לא מחר, שלשום.