א. אצבעם המאשימה
קל לצחוק לאידם של הבלגים, שידעו לתמוך בשתיקה מסייעת בכל הפיגועים ובכל המפגעים נגדנו תחת הכותרת השקרית, "הכיבוש אשם!", ולשאול מי אשם בפיגועים בבריסל, ששיתקו את בלגיה ולמעשה את מערב אירופה.
הפיגועים בבריסל גילו אזלת-יד ושלומיאליות של המשטרה ושל מערכת הביטחון הבלגיות. כמעט כמו כל המערב אירופים - מעדיפים הבלגים לטמון את ראשם בחול, ולחכות עד שהגל הרע יחלוף. הם אינם מבינים את הטרור ולמה פגע בהם, ומשלים את עצמם, שנקלעו בטעות למלחמה לא-להם. מדיניות אחרות באירופה נהגו לשלם למחבלים דמי לא-יחרץ כדי למנוע פיגועים בשטחיהן ובאינטרסים שלהן ברחבי העולם. אלא שדאעש הוא אופרה אחרת לחלוטין, ולארגון יש מטרות שונות לגמרי מאשר למחבלים, שאורגנו פחות או יותר באש"ף.
מה יהיה השלב הבא?
הטרור האיסלאמי קיבל בבריסל משב אדיר של רוח גבית. אומרים, שרוב תושבי בריסל הנם מוסלמים, ובבחירות הקרבות הם יראו לכולם מי בעל-הבית האמיתי בעיר ובבלגיה; ומשם סלולה דרכם למחוזות אחרים באירופה המתאסלמת.
מובן, שבסיבוב קל של העובדות יאשימו אותנו בטרור שפקד את הבלגים. הרי היהודים אשמים בכל - ובעיקר, לקראת פסח, מועד ידוע לעלילות דם.
הבלגים והאירופים לא יאשימו את מדיניותם המטורפת ואת עמדותיהם ההזויות, שמילאו את אירופה במוסלמים תאבי כיבוש וצמאי דם. כך, ממילא, תופנה עוד מעט האצבע המאשימה אלינו, והלוואי שאתבדה.
ב. לא אמין
הסערה התורנית, המוזמנת, כנראה, הנה סביב הירי במחבל בתל רומידה בחברון, שלכאורה היה פצוע, וחיסולו.
הסערה סביב הסרטון מעוררת שאלה מעניינת - האם הוא אמין? ולמה צבאנו המפואר נסמך על מקור מפוקפק ביותר ("בצלם"), הידוע בעמדותיו בעד המחבלים ונגד העם היהודי, כדי לפגוע בחייל מצטיין?
וכאן אזכיר שוב את מה שכתבתי לא אחת, ובעיקר מתחילת המאורעות הנוכחיים: אין שום סיבה בעולם, שמי שמרים אבן, סכין, או נשק, נגד יהודים, או מנסה לפגוע בהם ייצא חי מהפרשה. המוסר היהודי קובע במפגיע, הקם להורגך, השכם להורגו; וכל השאר הנה התפלפלות סרק, שמטרתה לפגוע בחיילינו, ולהגביל את יכולתם לפעול נגד מחבלים.
ומכאן קצרה הדרך עד לטירוף מערכות, שעליו הצביעו חז"ל: כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים. גם זה - ולא רק רוח צה"ל - הוא חלק מהמוסר היהודי.
ובהקשר לפרשה בחברון אתמה האם אכן ניתן לתחקר את האירוע ולהגיע למשפט צדק בעניין לאחר שראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, דובר צה"ל, מפקד פיקוד המרכז ומפקד האוגדה כבר פסקו, שהחייל אשם, וזאת על סמך הסרטון של "בצלם".
ג. חוגגים שני עשורים
בתחילת השבוע יתכנסו כמה מאות חוקרים, אנשי מערכת הביטחון ואנשי צבא בהווה ובעבר, כדי לציין עשרים שנה למכון למדיניות נגד טרור, שהקים פרופ'
בועז גנור בבית-הספר לאודר לממשל, לדיפלומטיה ולאסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.
כשהוקם המכון למדיניות נגד טרור, היו רבים שהשתכרו עד אובדן הכרתם מהשלום שהתפרץ, לפי ההזיות המקובלות דאז, למזרח התיכון. הרעיון לחקור את הטרור ואת הלוחמה בו נראה אז - גם בעיני מומחים לכאורה - קצת מחוץ לעניין ולא-רלוונטי. ובכל זאת, נרתם המרכז הבינתחומי לרעיון, והמכון קם, והוכיח בעשרים שנותיו, שיש מקום לחקור את הטרור, שאינו מתכוון לעזוב את העולם ואת הזירה.
המכון למדיניות נגד טרור (ICT) הפך בינתיים למרכז עולמי למצוינות בחקר טרור וטרוריסטים ובהוראת התחום, ומושך אליו חוקרים ואנשי מעשה לא רק לוועידתו השנתית, אלא משך כל השנה.
במכון למדיניות נגד טרור מועסקים כשלושים עובדים וכמאה עמיתים (אנשי ביטחון לשעבר ואנשי אקדמיה מאוניברסיטאות שונות בישראל). מאז הקמתו, פועל המכון באמצעות מחקר אקדמי-יישומי, כנסים וימי עיון, ייעוץ למקבלי החלטות, פעילות הסברתית-חינוכית, פורומים לדיון ול"סיעור מוחות" ובניית מאגרי מידע והפעלתם. בתוך כך, הקים המכון מסד נתונים ייחודי, הכולל עשרות אלפי קטעי מידע על ארגוני טרור, על פעילותם ועל ההתמודדות עמם, ומספק דוחות סטטיסטיים.
המכון משמש גם כפורום בינלאומי משותף לגורמים אקדמיים, לקובעי מדיניות ולראשי מערכות ביטחון בעולם. שיתופי הפעולה הבינלאומיים הללו מהווים בסיס להחלפת מידע והערכות ועומדים לשירות חוקרי המכון בביצוע מחקריהם.
ד. חיפושים יקרים
המתיחות הגוברת בין
קוריאה הצפונית לבין ארצות-הברית גובה מחיר כבד. הופסקו החיפושים אחרי שרידים של חיילים אמריקניים בשטחה של קוריאה הצפונית.
לארצות-הברית יש 5,300 נעדרים וחיילים שמקום קבורתם אינו ידוע ממלחמת קוריאה, שהסתיימה לפני יותר משישים שנה. רבים מהם קבורים בקברי אחים, שנחפרו בחופזה במלחמה, ועתה הם מתגלים במהלך עבודות פיתוח.
בשנים 2005-1996 הצליחו האמריקנים לגלות, בשיתוף עם הקוריאנים יותר מ-220 חללים. החיפושים הופסקו כיוון שבוושינגטון חששו לגורל צוותי המחפשים האמריקניים, כל אימת שהוחרפו היחסים בין שתי המדינות. מבקרי המיזם אומרים, שהאמריקנים שילמו כסף רב תמורת השבת שרידי חייליהם.
בינתיים מגלים הקוריאנים עוד ריכוזי שרידים של חיילים אמריקניים, רובם במהלך עבודות פיתוח, שפיונג-יאנג טוענת, שהן מתקדמות, ולא ייעצרו. אם האמריקנים לא יתעשתו, העבודות ימחקו כל סימן לשרידי הקרבות שהיו שם. זה, בעיקר, בחבל קוג'אנג, אך גם באזורים אחרים בקוריאה הצפונית. פיקוד הנעדרים של הפנטגון מעריך, כי באזור קוג'אנג טמונים שרידים של יותר מ-1,600 חיילים אמריקניים, שנהרגו בקרבות. אזורים אחרים לחיפושים נרחבים הם סביבות מאגר צ'וסין, שהתנהלה סביבו מערכה כבדה, ואתר מחנה שבויים אמריקניים ליד גבול קוריאה-סין.
בינתיים לא נקבע לוח זמנים לחידוש החיפושים, ושני הצדדים לא נועדו לקביעתו עקב המתיחות הגואה בחצי האי קוריאה.
ראוי לציין, כי אחרי מציאת השרידים יש תהליך ארוך של זיהוי החללים. כך, מתוך 229 מערכות שרידים שנמצאו, רק 110 נעדרים אמריקניים זוהו בוודאות באמצעות בדיקות קפדניות ביותר, והובאו לקבורה בארצות-הברית גופא.
עד כה עלה המיזם למשלם המיסים האמריקני כ-20 מיליוני דולר.