קריאה נרגשת ונואשת ליועמ"ש

אביחי, ד"ר אביחי, כבוד היועץ המשפטי לממשלה. אתה איש אשכולות, עם רקורד מאוד מרשים. רק לקנא בכישרון שלך ובדרכך העיקשת למנף את הכישרון הזה במעלה סולם הדרגות והאחריות בצה"ל, ובהמשך במנהל הציבורי, בצומת מאוד מרכזית אולי הכי מרכזית כמזכיר הממשלה, כעת כגורם הבכיר המשפטי הבכיר ביותר במנהל הציבורי ובהמשך בבית המשפט העליון ואולי אף כנשיאו. היית גם קורבן, קורבן לעלילה מרושעת, חסרת בסיס, של גורמים שאינני יכול להבין את מטרתם למעט ניסיונות של סיכול ממוקד, ניסיונות למנוע ממך להמשיך ולמנף באורח מטאורי את כישרונותיך וניסיונך המצטבר. אבל ערכך, כישרונותיך, והעובדה שעל כל איש רע לב יש לנו כאן שני אנשים טובי לב, מנעו ממש על הקשקש את הדחיקה המקוממת שלך מן המסלול באמצעות משאיות כבדות עמוסות זפת וחול, ואחרות עמוסות זבל. במה חטאת? ובכן החטא הקדמון שלך הוא בחזקת החפות שנתת לראש הצבא, טרם התבררו ההיבטים הקשים של מקרה הרפז, ולקחת את הסיפור הזה למחשבה ל-24 שעות אשר בתומן הנחו אותו לפעול כפי שכל המלעיזים ורעי הלשון מצפים.

חבל התליה

נשפטת בעיתונות, הפכו אותך ללא אמין, עשו ממך סמרטוט, ואתה כולה היית ודאי עסוק, עלה בפניך נושא חריג שמעולם לא היה על שולחן הפצ"ר, לא ידעת ולא היית אמור לדעת שהרמטכ"ל הוא עד כדי כך חסר אחריות ועוסק חודשים בשטויות במיץ עגבניות, ואמרת לו "תן לי לחשוב אני אחזור אליך מחר". בפוקס ניצלת מחבל התליה הציבורי, כפסע בינך ובין העמדה לדין על מרמה והפרת אמונים אשר ודאי היית יוצא בה זכאי, אך כל הקריירה שלך הייתה מתחסלת. כעת עושים שר הביטחון, הרמטכ"ל, ודובר צה"ל אותו דבר לחייל צה"ל. איננו רוצים לראות חיילים המרוצצים ראשים של אנשים, אך עם זאת אנו חושבים שמחבלים עם סכין חייבים למות מוות סופי ומוחלט בזירת הפשע שלהם, לא חשבנו כך לפני שנה וגם לא לפני שנתיים אך המצב הוא דינאמי וגם ההחלטות שלנו חייבות להיות דינאמיות. גם כל הנוכחים שם בזירה הניחו לכלב למות. איש לא טיפל בו, איש לא ניסה להציל את חייו (ארגומנט מחכים ממאמרו של גד פניני כאן באתר) כלומר שאת דינו למוות גזרו כל הנוכחים בזירה, ואין לי שמץ טענה אליהם, כלבים מטורפים צריכים למות בזירת הפשע שלהם, נקודה.

כוחות פוליטיים

מהם הגבולות? מתי מותר להכניס כדור בין העיניים ומתי לא, אלה נושאים מורכבים, אין להתיר ירי בין העיניים בכל מצב, בימים אלה חייבים להיות הרבה יותר "ליבראליים". איננו נמצאים בראשו של איש, איננו יודעים איך מתפרשת תנועה כזו או אחרת של כלב מקולל על-ידי איש, אבל לכך יש גורמי חקירה ובתי משפט, ועד סיום החקירה או סיום המשפט כל התייחסות שאיננה מגוננת היא הפקרה של החייל על-ידי הצבא, השארה שלו, מדמם, בשטח אויב, שלא משום סיבה נראית לעין מלבד טמטום חולני גרידא, בד-בבד הפקרה של המדינה לידי הטרור הרצחני. והחייל הזה הוא לא סילבן שלום עם המיליונים, ועם יועצים משפטיים מהשורה הראשונה, הוא גם לא אתה עם כל הדרכים מובילות למרכז הכובד של כל מקבלי ההחלטות בישראל, ואף עם כל אלה עמדת חסר אונים נגד צונאמי אינטרסנטי המונע על-ידי כוחות פוליטיים אפלים. זה חייל, חייל קרבי, שניפץ ראשו של כלב, ייתכן שבסמכות וייתכן שלא בסמכות, וכל אותם כוחות אפלים שפעלו מולך פועלים עת נגדו ושם עמד מולם סלע איתן אשר כמעט קרס, ואילו כאן מדובר בחייל צהל שהצבא הפקיר אותו ולא רק הפקיר אותו הוא אף מעלה אותו על המוקד קבל עם ועולם. היה לי מאוד קשה עם מינוי הרמטכ"ל הנוכחי, חששתי, לצערי החששות מתאמתים. גישה כזו של רמטכ"ל מסוכנת יותר מריצוץ של 1,000 גולגולות מחבלים כלבי רצח ברחובות, מי יתגייס לקרבי אם כך מדבר הרמטכ"ל? אם כך חושבת צמרת צה"ל, אם כך מופקרים לוחמיו? אתה יכול לומר לו את זה, אתה חייב לומר לו את זה, אתה חייב לומר את זה לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולדובר צה"ל באופן שכל אחד מאתנו גם ישמע את הדברים, וזאת מתוקף תפקידך, מכוח הידע שלך וניסיונך וגם גם בגלל שבצונאמי האינטרסנטי הזה כמעט גם לקח אותך, ואם אתה כמעט נשברת. מי יגן על חיילי צה"ל מהרוע החולני הזה, לאחר שכל צמרת הצבא שלנו הפקירה אותו? כנראה רק מי שמבין עמוקות עת חזקת החפות גם תיאורטית,, גם מעשית, ובעיקר כצריבת ברזל מלובן על גופו, לאורך, לרוחב ובאלכסון.