לאחר תריסר שנים בהנהגת אגודת הסופרים העברים (מאי 2003- דצמבר 2015), הובלנו תהליך של בחירת הנהגה חדשה לאגודה, ואכן בדצמבר 2015 מכהנת הנהגה חדשה, ואנו פרשנו מרצון לאחר שהובלנו לתהליך של רוטציה. יו"ר האגודה החדש הוא צביקה ניר, ממלא-מקום: עצמון יניב, והסגנים:
אביחי קמחי ודורית זילברמן.
לאחר פניות אלינו, החלטנו לכתוב סיכום של שנות פעילותנו בראשות האגודה:
בלפור חקק כיהן כיו"ר שלוש קדנציות (שש שנים) ו
הרצל חקק כיהן כיו"ר שלוש קדנציות וחמישה חודשים, עקב הנסיבות. המשורר ומפיק הסרטים יאיר בן חיים יזם סרטון שבו סיפרנו על תקופת כהונתנו כראשי אגודת הסופרים העברים, ולאחר הפקת הסרטון גמלה בנו החלטה לכתוב בפירוט את סיפור תקופתנו ואת ה"אני מאמין" שלנו.
לאורך כל השנים פעלנו מתוך מחויבות כלפי המייסדים של אגודת הסופרים העברים: כלפי העבר וכלפי המורשת, כממשיכים של אגודה היסטורית. לא במקרה טיפחנו את מכון "גנזים" של אגודת הסופרים העברים.
אך תמיד ידענו שבצד זיכרון העבר והמחויבות לדאוג להווה, יש גם לפעול למען העתיד. לכן, מעבר לחשיבות של הכבוד לעבר ולאבות המייסדים - שמנו דגש על טיפוח
הדור הצעיר, על סיוע בהכנת עתודת סופרים לעתיד. טיפחנו כישרונות צעירים, ואף חילקנו פרסים ספרותיים למשוררים צעירים. בד-בבד קיימה האגודה טקסים של קבלת חברים חדשים, וכך זרם תמיד דם חדש לשורותיה. הכול נעשה באמצעות ועדה לקבלת חברים חדשים. בשנים האחרונות עמד בראש הוועדה המשורר
יוסף כהן אלרן.
שיקום האגודה ותוכנית להקמת "משכן הספרות העברית" לאחר המשבר הכלכלי שהיה לאגודה בשנים 2002-2001 שיקנו את האגודה. הושג הסדר עם עיריית תל אביב לפתור בעיית הארנונה, וכן הושגה הסכמה על מיזם "
משכן הספרות העברית" תוך חתימת חוזה עם יזם שיבנה את המקום מעל בית הסופר בתל אביב. במסמך מיוחד תואר התוכן של מיזם המשכן שיקם בעתיד.
אנו מודעים לכך שעשינו את הצעדים הפותחים להקמת "משכן הספרות העברית", אך את הפְּרי תקצור הנהגה אחרת, אך זוֹ דרכּו של עולם: "אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ/ עַל אֶרֶץ רַבָּה" (רחל).
לקסיקונים של הסופרים העבריים לראשונה בתולדות האגודה יצאו לאור בתקופתנו שני לקסיקונים - "לקסיקון ההווה" - וכן "הלקסיקון היסטורי של הסופרים העברים". הלקסיקונים זכו ליד אוהבת, למלאכת מחשב של העורך והכותב ד"ר משה גרנות. גרנות היטיב לעשות כאשר התגייס למען האגודה וערך גם שני שנתונים לתפארת ליובל שמונים ל"מאזניים": גבורות למאזנים, כרכים א'-ב'.
לא שכחנו בתקופה זו את חיזוקו של כתב העת של אגודת הסופרים העברים, "מאזניים", שנוסד על-ידי ח"נ ביאליק. בתקופתנו כיהנו בעריכתו עזריאל קאופמן, משה בן שאול, ציפי שחרור ומשה גרנות. יו"ר מועצת מאזניים שסיימה תפקידה עם פרישתנו הייתה המשוררת עדנה מיטווך מלר. אלי אורן מפיק החוברת הוכיח לנו, שיש מו"לים עם נשמה. גם בימים שתמיכת משרד התרבות התעכבה, אלי חש מחויב ל'מאזניים'. דוד מלמד סייע במשך השנים לעורכי כתב העת,
והכול בהתנדבות.
מכון גנזים המכון הוקם על-ידי אגודת הסופרים העברים בשנת 1956 לתעֵד את ההיסטוריה של הספרות העברית ולנצור את כּתבי היד של הסופרים. בשנים האחרונות חשנו במשב רוח מרענן במכון 'גנזים' - והיה חשוב לנו לתת את ההוקרה למנהל המכון משה מוסק וליושב-ראש מועצת גנזים, ד"ר אביב עקרוני.
הספרות העברית יצאה מגדרה כאשר התקיימו במכון גנזים אירועים, שבהם הצדענו לאוספים חדשים שהגיעו (ומגיעים) למכון: אירוע הצדעה לעמוס קינן ויצירתו, אירוע הצדעה לדן אלמגור, אירוע מיוחד לאהרון מֶגד (שהלך לאחרונה לעולמו) לרגל צאת המונוגרפיה על יצירתו, אירוע הצדעה ליצירתו של יצחק שָׁמי ועוד.
מי שיקרא את מִתווה הֶחזון של
משכן הספרות העברית יראה, שאחד היעדים הוא לאפשר באמצעות משכן הספרות המפואר להציג תערוכות של כתבי יד, להפיק מופעים של תיאטרון ספרות, לסייע למשוררים צעירים ועוד.
את כל מעשינו עשינו בשיתוף פעולה עם חברי הוועד המנהל, בסיוע צוות בית הסופר היקר, בסיוע עובדי מכון גנזים, ובארבע השנים האחרונות בסיועו של המנכ"ל ארנון פורת. חשובה הייתה גם תרומתם של עורכי הדין חיים ועמי עדיני בליווי המיזם הנדל"ני של הקמת משכן הספרות העברית, מיזם בהקמה. בית הסופר פעל ושקק חיים, והורגשו טביעות האצבעות גם של רונית כהן (עוזרת מנכ"ל והיום מ"מ מנכ"ל), מלכה לוי המזכירה, מזל המתנדבת, שחר שסייע לקיום האירועים ומאיר עוזיאל המנהל האמנותי.
תחרויות כתיבה לילדים כפי שציינו לעיל, פעלנו גם למען
הדור הצעיר: עשר שנים קיימנו תחרויות כתיבה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים - ובהמשך נערכו גם תחרויות לחטיבת הביניים. ועתה - הוחל גם בתחרויות לחטיבה העליונה. ספרי היצירוֹת של הזוכים זכו לפרסום באינטרנט, ב'מאזניים', לברכות מטעם שרי החינוך ושרי התרבות, ברכות של סופרים ידועי שם. את התחרות לבית ספר יסודי ניהלה והובילה הסופרת ריקה ברקוביץ ואת התחרות לחטיבות ביניים הובילה יהודית מליק שירן. כל תחרות הייתה תהליך
ששיאוֹ מפגש רב משתתפים של בתי הספר מכל הארץ והפקה של אנתולוגיה מיצירות התלמידים.
מיזם הזֶמר העברי אגודת הסופרים העברים הייתה שותפה לוועדת היגוי של מיזם הזֶמֶר העברי, שהוביל אמנון ברנזון. הדגש הוא על חיזוק התַּרבּות העברית באמצעות הזֶמר העברי.
הרעיון הוא, שמדי שנה יימסר מֵיצג כתוב על הזֶמר העברי למערכת החינוך, וכל בית ספר יציג את המיצג בפני תלמידיו וגם בפני הקהילה . אגודת הסופרים העברים הובילה עד כה את המיזם הזה כדי לחולל שינוי ערכים, כדי לחולל שינוי בקרב הנוער. ההצגה בסוף השנה בכל בית ספר אמורה להיות שיאו של תהליך חינוכי חשוב.שותפים לנו למיזם הזה אהרון ידלין, מוקי צור, חיים דייטשמן ורוחמה קציר.
- מצגת "תרבותֵנו היא מולדתֵנו".
אותות הוקרה לגופים ואנשים שמחזקים את התרבות העברית בתקופת כהונותינו בחרנו להעניק אותות לאישים ולסופרים שתרמו לחברה ולספרות, והטקסים זכו להד רב ואף לסיקור. אות "
קסת הזהב" יצר נורמה, שיש הוקרה לנתינה.
סיוע לסופרים ומשוררים במצוקה גילינו פ ת י ח ו ת לכל סופר באשר הוא: חילקנו מאות אלפי שקלים סיוע לסופרים במצוקה. הסתייענו בתורמת שעושה זאת כמתן בסתר, ואינה רוצה בפרסום שמה.
אירוח של סופרים מחו"ל בצד אירועי תרבות רבים בבית הסופר, היו גם ערבים שהעידו על יציאה מן הסגירות, היו מפגשים מרגשים עם סופרים מחו"ל: כך, למשל, היה ערב לסופרים מאנגולה, ערב לסופר מפורטוגל, כך ארחנו ברוחב לב משלחת מאזרביג'אן אותה לקחנו למפגש בבקה אל גרבייה ובדליית אל כרמל, משלחת מפולין שביקרנו עמה ביד ושם ובבית הסופר, וברחבי הארץ, בסניף חיפה של האגודה. השבנו לפולנים בביקור גומלין מרגש ואף הגענו להסכם על שיתוף פעולה. במשך השנים הגיעו אלינו דניסה קומנשקו מרומניה,
ורוניקה בלאז' מרומניה, ורוז'אן ווסגניאן מרומניה.
ארחנו את הסופר
הרומני-ארמני ורוז'אן ווסגניאן בעקבות ספרו "ספר הלחישות".
טיפוח קהילות סופרים צעירים היה חשוב לנו לטפח קהילות סופרים שונות: ארחנו קבוצות יוצרים צעירים שהתחברו בפסבוק (כותבים למגרה, קבוצת פסיפס, תקליטור יוצרים ועוד). הכול מדווח ברשתות החברתיות.
מיזמים מיוחדים מלבד אירועי התרבות של בית הסופר בתל אביב, התקיימו גם אירועים בסניפים של ירושלים (יו"ר מנחם פאלק) וחיפה (יו"ר נפתלי בלבן אוברהנד). בשנתיים האחרונות הוקם סניף גם ברחובות בראשות המשורר אשר וינשטיין. ניסינו בכל דרך לצאת מהקופסה: ליצור קשר עם מרכזי תרבות אחרים, כדי ליזום שיתופי פעולה. וכן התקיימו מספר פעמים מפגשים בין סופרים יהודים ודרוזים בדלית אל כרמל ובעספיא, בשיתוף יוסף נאסר אלדין (יו"ר התנועה הדרוזית הציונית), ד"ר
אכרם חסון (היום חבר כנסת), מנהל מכללת הכרמל, והמשורר נביל נאסר אלדין.
נזכיר בעיקר את ערבי התרבות שעשינו עם מוזאון חצר היישוב בעיר העתיקה בירושלים (מנהלת אורה פיקל-צברי) ואת ערבי התרבות במוזאון בית יוסף באו בתל אביב (מנהלות צלילה והדסה באו). מפעל מיוחד במינו הקמנו יחד עם מוזאון חצר היישוב ברחוב אור החיים בעיר העתיקה. הצענו, שלכל אביזרי היישוב הישן בתערוכה, יתלוו שירים של משוררים. התערוכה זכתה
לסיקור תקשורתי במקור ראשון וגם באינטרנט.
מיזם ממש היסטורי קיימנו בספטמבר 2014 במלאת שמונים שנה לפטירתו של המשוררת הלאומי ח"נ ביאליק: קיימנו ישיבת ועד היסטורית בבית של ביאליק, בשולחן העבודה בחדר האורחים של ביאליק (בתמיכת הנהלת בית ביאליק והארכיונאי שמואל אבנרי).
כל האירועים והמיזמים דובררו לציבור הרחב באמצעות דוברות בהתנדבות: בתקופתנו שימשו כדוברות בהתנדבות:
שושנה ויג, נירה תובל ושרה אהרונוביץ קרפנוס.
אירועים על השפה העברית ערכנו ערבים רבים לטיפוח הלשון העברית - בכל רחבי הארץ.
ערב במוזאון חצר היישוב הישן בנושא הלשון העברית. ערכנו כבר ארבעה ערבי לשון מפוארים בהיכל התרבות של נתניה: המיזם "מילה שלי" זוכה כל שנה להצלחה, אלפי כרטיסים נמכרים בקופות.
והכול בזכות מסירותן של מירי דבי קריצלר ואביבית לוי. המיזם הפך לשם דבר בנתניה.
דאגה ליישובי הפריפריה ולכפרי ילדים היה חשוב לנו בתקופת כהונתנו לטפח את הקשר עם הפריפריה: מיד פעם יצאו אוטובוסים של סופרים לכפרי ילדים במצוקה לקיים סדנאות במשפחתונים. כך גם היה מפגש סופרים עם בית ספר בשדרות בתקופת הסקאדים על שדרות. וגם פנינו לעיריית דימונה בעת מבצע צוק איתן להפגיש אותנו עם ילדי בית ספר. היו מפגשים רבים עם ילדים בכפרי ילדים מנותקים - והיה קשר מיוחד עם כפר הילדים בעפולה עקב תמיכה ביזמתנו מצד אב בית בכפר בעפולה: עמנואל בן סבו. כן הסתייענו ברשת הכפרים של "המפעל להכשרת ילדי ישראל" בראשות יוסי גושן. במעשי התנדבות אלה של סופרים בערי פיתוח ובכפרי ילדים הטבענו חותם חברתי בפעילותה של האגודה.
יוזמות אנושיות שנה שעברה ערכנו ערב מיוחד ברובע הארמני בירושלים: מפגן ספרותי של הזדהות עם השואה הארמנית במלאת מאה שנה טבח הארמנים: נערך ביקור ברובע הארמני עם מדריך מטעם הקהילה הארמנית, קריאת שירים על השואה הארמנית והשואה היהודית, קריאת קטעים מספרו של ורוז'אן ווסגניאן, וביקור של הסופרים בלשכת הפטריארך הארמני.
והכול סוקר ב"מאזניים" ובאתרי אינטרנט.
יוזמה אנושית נוספת קיימנו בשיתוף עם סופרים בני דתות שונות: הצטרפנו למפגן הזדהות של סופרים ערבים (נוצרים ומוסלמים) וכן דרוזים נגד הרג ילדים בסוריה.
סיקור הכנס
למען-הילדים בסוריה.
שדרוג פרס ברנר לתשומת לב מיוחדת זכה פרס ברנר, ששודרג מאד. הפרס נחשב במשך שבעים שנה פרס יוקרתי מאוד, שהוקם על-ידי משפחת האפט. בתקופתנו, באמצעות גיוס תורמים חדשים - וזאת בזכות הירתמותו של מאיר עוזיאל, שודרג הפרס. משפחת ינאי שלקחה את המימון של הפרס לחסותה, הפיחה חיים בַּפרס, וכיום הוא נחשב הפרס השני בחשיבותו אחרי פרס ישראל. בצד פרס ברנר, שותפה האגודה גם לפרס קוגל של עיריית חולון, לפרס דויד לויתן ולפרסים מזדמנים נוספים.
מועדון שירה - "מפגשיר" יוזמה מיוחדת הייתה יוזמתה של המשוררת וילהלמינה (זיוה ברנדס סוסק) להקים מועדון משוררים בבית הסופר. המועדון 'מפגָשיר' היה פינת חמד באגודה, וחברי הפורום אף זכו להפיק אנתולוגיה מיוחדת במינה.מועדון השירה היה עם הזמן למועדון חברים. פעלנו מתוך רצון לָתת, בידענו, שֶׁמי שזורע זרָעים של נתינה, זוכה לקָטיף נצחי.
פעלנו תקופה ארוכה בהנהגה, וראינו בזאת תרומה לחברה ולתרבות. חשנו, שהגיעה השעה לפַנות מקום לדור חדש, להנהגה חדשה, ואנו מברכים אותה שתצליח בדרכה. פעלנו ותרמנו וידענו כל הזמן, שֶאָנו - לאורֶך כל הדֶרך - גם בכתיבתנו כמשוררים וגם בפעילותנו הציבורית, חיילים בשירות הוד מלכותה, הספרוּת העברית.