לכבוד: נשיא המדינה מר רובי ריבלין, ולשרת המשפטים גברת
איילת שקד.
אני מבקש מכם לשקול בחיוב את מתן החנינה לאסיר
משה קצב ששילם מחיר כפול ומכופל (כפי שאפרט בהמשך לצד טענות נוספות).
כמו-כן אני קורא לכם לזרז את מתן החנינה ולמנוע ממנו בגילו המתקדם מסכת ייסורים נוספת, מתישה ורווית מתח מול בית המשפט.
חרטה הטענה המרכזית שבגינה נפסק בבית המשפט שלא לקצר את מאסרו של קצב קשורה בעניין החרטה, אך הטענה שהוא אינו מתחרט על מעשיו עושה עוול לקצב כי מהניסוח הזה אפשר להבין שהוא גם אנס וגם מבסוט עד הגג בשל כך ("לא מתחרט" = "הייתי עושה את זה שוב") - לא?
אבל קצב אינו מודה בביצוע המיוחס לו ולכן, אין כאן שייכות בכלל לחרטה.
חרטה היא תחושה שאף שופט לא יכול לאבחן או למדוד. יש אנשים שמביעים חרטה אך לא מתחרטים באמת ויש אנשים שלא מביעים חרטה מסיבות שונות אך בתוך תוכם הם הכי מתחרטים בעולם.
אם משה קצב לא ביצע את המיוחס לו אז אין לו על מה להתחרט ואם הוא ביצע את המיוחס לו אז ייתכן שכבודו העצמי מונע ממנו להודות בכך או שמניעים אותו סיבות אחרות כמו: הרצון לשמור על שלום בית עם גילה אשתו והפחד לפגוע ברגשות ילדיו.
אני מניח שגם המחיר שהוא שילם היא סיבה טובה לחרטה, גם אם היא איננה חרטה מכל הלב, אך מי צריך יותר מזה? העיקר שישנה הרתעה להבא וזו הרי המטרה העיקרית של החרטה.
בכל אופן את מעמדו הוא איבד ולכן הוא לא יוכל לנצל אותו שוב כדי לפגוע בנשים, מה גם שהוא כבר עבר את גיל ה-70 ולכן מוזרה בעיני הדרישה ממנו ללכת לשיקום. במי הוא יפגע? אף אישה לא תחשוש לגור לצידו בשכנות.
אך שוב לטענה העיקרית - חרטה היא תחושה שאף שופט לא יכול לאבחן או למדוד. יש אנשים שמביעים חרטה אך לא מתחרטים באמת ויש אנשים שלא מביעים חרטה מסיבות שונות אך בתוך תוכם הם הכי מתחרטים בעולם ורק קצב יודע מה הוא חש באמת ואם הוא אנס אז סביר להניח שהוא סופר מתחרט גם אם כבודו וכבוד משפחתו מונעים ממנו להודות בכך.
גם כאדם חופשי הוא ימשיך לשלם בניגוד לאסיר אנונימי היוצא מכלאו ומתחיל בחיים חדשים, את הנשיא לשעבר קצב כולם מכירים והוא יצטרך להתמודד עם אצבעות הבוז שיופנו לעברו, עם המבוכה מול האנשים בכל מקום, ועם הישראלי המכוער שיעיר לו הערות ברחוב. בניגוד לאסיר אנונימי אחר, ספג קצב השפלות אין סופיות ברשתות החברתיות, בתמונות פוטושופ פוגעניות ובתוכניות הבידור המאד לא חינוכיות בטלוויזיה, שהתחרו ביניהן מי שופך יותר את דמו על מזבח הרייטינג, וזאת בנוסף לנפילה הגדולה מאגרא רמה לבירא עמיקתא ולהשפלות שעברו עליו בעת שהותו בכלא מצד אסירים אחרים. לתוך כל השנאה הזו קצב ישוחרר במוקדם או במאוחר וההשפלות ברחוב, בתקשורת וברשתות החברתיות לא תפסקנה ולכן אינני בטוח שהחיים בחוץ יהיו קלים עבורו, בטח לא בחודשים הראשונים. לא אתפלא אם קצב יצטרך לעבור תקופת הסתגלות וליווי מקצועי לאחר שחרורו בדומה לתקופת ההסתגלות שעברה עליו בעת כניסתו.
לא נראה טוב בעין יש לנו עוד אסיר פוליטי בכלא והוא ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט. בית המשפט הקל עליו בצורה המקסימלית או הכמעט מקסימלית ולא אתפלא אם בניגוד לקצב הוא יקבל גם שחרור מוקדם על התנהגות טובה.
לאולמרט וקצב יוחסו עבירות חמורות המביישות את תפקידם הרם וטבעי שיוענק להם עונש תואם, אך ניכר שצד אחד קיבל הנחות מרחיקות לכת (למרות שגם הוא אינו מודה בחטאיו) ועם צד שני החמירו בצורה המקסימלית ובכל סעיף אפשרי.
איך יהיה אפשר להסביר לציבור שקצב לא סופג התנכלות אישית? איך אפשר יהיה שלא להוציא שוב את השד העדתי מהבקבוק?
הציבור חש ובצדק שיש אנשים ששווים יותר בפני החוק אשר להם חברים נכונים במקומות הנכונים.
איננו חברה נקמנית העונש נועד להרתיע ואינו נועד לספק את יצר הנקמה. העונש גם לא נועד לספק את רצון ההמון והוא אינו יכול להינתן משיקולים פופוליסטים ודעת קהל. העונש צריך להיות ענייני ולאחר שקצב כבר קיבל את העונש המקסימלי על-פי החוק, אפשר לזכות אותו על התנהגות נאותה כנהוג גם עם אסירים שחטאם כבד משלו.
גילם המתקדם של קצב ורעייתו קצב אינו אדם צעיר. הוא כבר עבר את גיל ה-70 ואי-אפשר לדעת באיזה מצב רפואי הוא יצא בעוד כמה שנים, מה גם שהצער, הייאוש וההשפלה רק עשויים להגביר ולהחריף את השפעת גילו המתקדם על בריאותו.
איך תראה יציאתו לחרות אם לאחר כל השנים שהוא ציפה לה הוא יצא חולה ומוגבל? מה יקרה אם הוא חלילה ימות בעת מאסרו?
גם אשתו של קצב אינה אישה צעירה והיא נענשת ביחד עם בעלה למרות שהיא לא חטאה מעולם. כן - גם לה מגיעה חנינה.
לא חייב להתפרש כהתרסה בפני בית המשפט מתן חנינה לא חייב להתפרש כהתרסה בפני החלטת בית המשפט.
אפשר להסתכל על זה כאילו שמבחינה משפטית (אף על-פי שאינני מסכים איתה) קצב לא שילם את כל המחיר שהוא ראוי לו ולכן הוא נזקק לחנינה בחסד ולא לשחרור בזכות. למסר הזה ישנה בהחלט משמעות.
- הערה לסיום שאיננה חלק מהמכתב הרשמי לנשיא רובי רבלין ולשרת המשפטים איילת שקד:
אני מבין שראש הממשלה
בנימין נתניהו וחבריו של קצב מהליכוד ומשאר הסיעות בכנסת אשר שימשו בתפקידם בזמנו של קצב, אינם מעוניינים להיפגע פוליטית ואינם מעוניינים שידבק בהם רבב מהפרשה. אך אחרי שהאדם שילם את מלוא המחיר על המעשים המיוחסים לו ואף בכפל כפליים, מצופה מראש הממשלה ומשאר חבריו של קצב מהכנסת להתעלות על כל שיקול פוליטי ולגלות מעט אנושיות ולתמוך בחברם שנפל. תמיכה בו בשלב שכזה אינה חייבת להצטייר כתמיכה במעשים המיוחסים לו כיוון שאת המחיר הוא כבר שילם.