היועץ ימליץ ויאשר

בדרך כלל החלטות על מינויי בכירים במשרדי הממשלה השונים מתקבלות ע"י שרים וצוותים מקצועיים. כדי למנוע ניגוד עניינים או שיקולים פסולים בהליך המינוי, עוברות החלטות אלה לבדיקה של היועץ המשפטי לממשלה. בסופו של יום, רוב המינויים הבכירים בשירות המדינה מתבצעים רק לאחר שעברו תהליך פיקוח ובדיקה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. לאחרונה, חקרנו בתנועה למשילות ודמוקרטיה את דרכי מינוי הבכירים בשירות הציבורי. נייר עמדה שפרסמנו מעלה תמונת מצב בעייתית ותמוהה, לפיה הבדיקה והפיקוח על מינוי בכירים, ובעיקר מינויים במשרד המשפטים, בהם מעורב היועץ המשפטי לממשלה, נעשים על-ידי היועץ המשפטי בעצמו. כלומר: היועץ משמש גם כגורם ממנה וגם כגורם המפקח והבודק שאין מצב של ניגוד עניינים במינויים הנעשים על ידו. באופן מפורש יותר, היועץ המשפטי הוא המבקר של עצמו - בבדיקה שנועדה למנוע ניגוד עניינים. כך לדוגמה, היועץ המשפטי לממשלה או נציג מטעמו יושב בוועדת איתור למינוי מנהל רשות המיסים. אך מי שבוחן את הסוגיות בעניין ניגוד העניינים הוא לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו. עם זאת, הבעייתיות לא טמונה רק בניגוד העניינים האינהרנטי במצב הנוכחי, בו המבקר הוא גם המבוקר. ממצאי נייר העמדה מעלים עוד, כי לא קיימת כל הוראת חוק הקובעת את מעמדו או סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך ביקורת או פיקוח על מינויים, ולא ברור גם מה רמת המחויבות של הממשלה והמדינה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בנושא. עוד נמצא, כי היועץ המשפטי לממשלה פועל מתוך הנחת מוצא (בעייתית לכשעצמה), לפיה הוא-הוא הגוף המתאים לבקר מינויים על-רקע היותו חסר פניות, נאמן הציבור כולו. הנחת מוצא זו ודאי אינה יכולה לעמוד כאשר ליועץ המשפטי לממשלה קיים אינטרס מיוחד במינוי מסוים והוא מעורב בהליכי המינוי. בסיומו של נייר העמדה אנו מציעים גם פתרונות למצב הבעייתי. כך למשל מוצע להגביל בחקיקה את הביקורת השיפוטית על מינויים. צמצום עילות הביקורת השיפוטית על מינויים תתרום להפרדת רשויות טובה יותר, ולהגברת היכולת של נבחרי הציבור לקדם את מדיניותם שלשמה נבחרו. כאפשרות נוספת, מוצע לקבוע כלל לפיו מינויים בהם קיימת זהות בין היועץ המשפטי לממשלה כגורם ממנה, לבין היותו הגורם הבודק ומבקר את המינוי, יעברו לביקורת של גורם חיצוני, וכך גם במינויים בהם יש ליועץ עניין מיוחד. אפשרות זו, על-אף היותה מועדפת פחות, תוביל לצמצום הסכנה לניגוד עניינים ולשקילת שיקולים זרים במינויים שבסמכותו ובאחריותו של היועץ המשפטי לממשלה. חשוב לדעת, כי למינויים בשירות המדינה יש משמעות רבה משום שמינוי הוא דרך למימוש מדיניות. ממצאי נייר העמדה אף הוצגו לפני פרסומו בפני יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ ניסן סלומינסקי, שכתב בתשובה, כי המחקר מעלה הרבה נקודות למחשבה וכי הוא שוקל לקיים דיון בנושא בוועדה. יש לקוות, כי העניין החשוב של הסדרת המינויים הבכירים בשירות הציבורי אכן יעלה על סדר יומה של הכנסת.