החדשות הטובות ביותר של החודש האחרון הן שלונדון הייתה רשמית ללונדוניסטן. 1.3 מיליון בוחרים, שהם בערך מספר המוסלמים המתגוררים בלונדון, בחרו במוסלמי ממוצא פקיסטני להיות ראש העיר. עוד לא יבשה הדיו על כתב המינוי, וראש העיר החדש סאדיק חאן החל במסע להכנעת העיר לסדר היום האיסלאמי וקבע כי
דונלד טראמפ, המתמודד על נשיאות ארצות-הברית, הוא אישיות בלתי רצוייה בעיר הכתר של
אלביון הבוגדנית.
בוגדנית כיוון שאלביון, היא בריטניה, החתומה על מסמך המחייב אותה לסייע להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, בגדה בו תוך זמן קצר. גם לאחר שהתבררו ממדי השואה, הגבירה אלביון את עוצמת בגידתה, לטובת שיקולים של שימור האימפריה שתש כוחה, גם אם יביא הדבר לרצח שארית-הפליטה של היהודים שהגיעו לארץ ישראל מאגן הים התיכון. את מלחמתה ביהודים שסייעו לה לנצח שתי מלחמות, ניהלה אלביון בשני מישורים, המישור הדיפלומטי הגלוי שבו התנגדה נמרצות לסיום המנדט שבו בגדה, ובמישור הביון החשאי שבו פעלו שליחיה כדי לחסל פיזית את שארית הפליטה תוך שימוש בערבים כיד מבצעת.
הבריגדיר (תת-אלוף) אילטיד קלייטון היה ציר עיקרי בפעולותיה החשאיות של בריטניה לחסל את הבית הלאומי היהודי. במאמר של העיתון הלבנוני "היום" מפברואר 1948 שהסתמך על גילויים של שירות הביון הצרפתי, סופר שקלייטון, הנציג הבכיר של הביון הבריטי בקהיר, פועל למען חלוקה אחרת מזו של האו"ם, המבוססת על פלישה של לבנון מצפון שתיקח את הגליל המערבי, סוריה שתיקח את הגליל המזרחי, מצרים תיקח את הדרום, וכל השאר ייבלע אצל המלך עבדאללה מעבר הירדן. זאת, כחלק מברית הגנה בראשות בריטניה על כל האזור מעירק ומערבה. המוטיב העיקרי לשיתוף פעולה של כל הגורמים הוא "פלשתין", או יותר נכון
הבית היהודי הקורם שם עור וגידים תוך כדי הנסיגה הבריטית. זרוע הביצוע של מדיניות זו היא הליגה הערבית שהיא למעשה יציר כפיו להתפאר של אותו בריגדיר קלייטון.
קלייטון, אחיו הצעיר של ראש מערך הביון של הגנרל אלנבי, עומד במרכזה של רשת מסועפת של ביון בריטי ששמה לה למטרה לפרק את הסכמי סייקס-פיקו שנתנו לצרפת דריסת רגל במזרח התיכון, ולבטל את התחייבותה של בריטניה שהתבטאה בהצהרת בלפור לסייע לבניין הבית הלאומי היהודי. הם קיוו שתוצאות המלחמה העולמית השנייה ישקפו את מטרותיהם. כדי להשיג את המטרות, לא בחלו בדיווחים מגמתיים שהטעו את ההנהגה הבריטית הנבחרת, שאיבדה עניין בקולוניאליזם בשל התרוששותה של אלביון במלחמה. קלייטון היה חבר באגודה האנגלית-ערבית, וראה במלחמתו בציונות את ייעודו העיקרי. הגיבוי של הרשת בבריטניה היו
בכירי ממשל קולוניאלי בארצות ערב, ראשי כמורה אנגליקנית, חברי פרלמנט ואקדמיה עילית. 11 ארגונים התומכים הערבים ומתנגדים לציונות פעלו רק בלונדון בין 1945 ל-1948. ה"מועצה למען העניין הערבי" כללה למעשה את כל הבכירים לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ, באקדמיה והתקשורת הבריטיים. בראש ה"מרכז למידע מפלשתינה" עמד מיודענו המופתי אמין אלחוסייני. ג'ורג' מנסור, סייען של המופתי שעבר להתגורר בלונדון, היה כה נחרץ באחד המפגשים, שאחד משומעיו אמר כי "יש ללמוד מן השיטות של הערבים להשמיד את היהודים ולאמץ אותן גם בבריטניה". מתיו לונגהרסט קיווה ב-1946 כי "היהודים שלא יגיעו לפלשתינה לא יגיעו גם ללונדון, בשל החשש בפגיעה בטוהר הגזע האנגלי". גם ההשוואות מצד העילית האנגלית של הציונות לנאצים (תחום מחייה, אדמת מולדת) החלו עוד באמצע המלחמה, והתגברו מאוד לאחריה. "מבטי השנאה, שירי מולדת, הגאווה והביטחון העצמי זהים לאלו של גרמניה של היטלר", קטרג הלורד רובין מוהם.
כשהוא זוכה לגיבוי מבירת האימפריה, כשהוא מוכר ככוח המניע העיקרי שלה במזרח התיכון, סיכם קלייטון עם ראש ממשלת לבנון אלסולח שבריטניה הנסוגה ממישור החוף הצפוני תמסור אותו לידי כוחותיו של פאוזי אלקאוקג'י, על-אף ואולי מפני שקאוקג'י היה קצין נאצי לכל דבר ועניין. 20 אלף לוחמים ל"צבא ההצלה" של קאוקג'י גויסו בסוריה בתמיכה ובעידוד של הבריטים. קלייטון השתמש בקשריו הטובים בקרב הערבים ובקרב ה"ערביסטים" של משרד החוץ הבריטי כדי לשכנע את ארצות-הברית לסגת מתמיכתה בתוכנית החלוקה. הוא ראה במזרח התיכון אזור איחוד שבו היהודים הם גורם שאי-אפשר לסמוך עליו וקשה עוד יותר לתמרן אותו. עבדאללה שיחק דו-צדדי כשמצד אחד ניהל משא-ומתן עם מנהיגות היישוב, ומצד שני - ם הבריגדיר קלייטון.
דוד בן-גוריון היה מודאג ביותר מפעילותו התזזיתית של קלייטון והורה לערוך מעקב אחריו שכלל תפיסת מסמכים שהוזזו מביירות לחיפה לצורך השבתם לבריטניה. קלייטון תפעל את עבד אלרחמאן אלעזאם, נשיא הליגה הערבית, שהיה למעשה סוכן בריטי, כדי לקדם את מיזם המדינה ההאשמית הגדולה שתכלול את סוריה, לבנון, עבר הירדן וכמובן פלשתין תחת כנפיה של האימפריה הבריטית מול האיום הסובייטי. הפעילות נמשכה למרות רצונו העז של הנציב העליון קנינגהאם לסיים את המנדט. אפילו שארל דה-גול ידע על כוונות הביון הבריטי ופעל ביחד עם המוסדות הציוניים לסכלה.