במהלך רכישת העברית, מגלה דובר רוסי ביטויים עבריים שמקורם ללא ספק רוסי. למשל,
אריק איינשטיין שר: "שלוש ארבע ולעבודה". למה אות הזינוק לפעולה היא דווקא "שלוש-ארבע", ולא "אחת-שתיים", או "חמש-שש"? התשובה לכך פשוטה: "שלוש ארבע" זהו ביטוי רוסי עתיק. גם הפתגם "לטיפש אין מראים חצי עבודה" מושאל מרוסית.
אין כל צורך או הצדקה להשתמש במילים לועזיות בעברית, כשקיימת מילה עברית שאינה נופלת מן המילה המיובאת. לעומת זאת, אין כל רע בשימוש בביטויים מתורגמים לעברית משפות אחרות. התופעה דווקא מעשירה את שפתנו, מוסיפה לה צבע ומשמשת כוח עזר לסופרים. יש לי אוסף מרשים של הביטויים שאימצה העברית מאנגלית, כגון "קיבל פיק ברכיים" (got cold feet), "לחשוב מחוץ לקופסה" (to think outside the box), "אנחנו על המפה" (we are on the map), "גנב את ההצגה" (stole the show) וכדומה. התהליך מבורך, העיקר שהביטוי יהיה מתורגם, ולא ייאמר בשפת המקור.
גם לרוסית יש ביטויים שהיה טוב אם ייקלטו בעברית ועוד לא נקלטו. למשל, הביטוי "קוקיית הלילה תמיד תגבר על קוקיית אור היום", שמשמעותו כי גבר נשוי ימלא תמיד אחרי דרישתה של אשתו (קוקיית הלילה), ולא יעזרו כל מאמציהן של אמו או אחותו (הקוקיות של אור היום).
יש לי הרגשה שהישראלים הצעירים יאמצו בשמחה את הפתגם הרוסי "החייל ישֵן - והפז"ם מתקתק", שמשמעותו די שקופה: חייל אינו צריך לדאוג אם אין עליו מטלה; גם אם אתה ישן - זמנך בצבא עובר, והשחרור מתקרב.
מנוחה אצל הילדים
האם מוצא חן בעיניהם הביטוי "מרוח בדבש"? הוא נאמר על משרה נשחקת כמו כיסא בפרלמנט, שממנו קשה להיפרד, גם אם הפוליטיקאי נאלץ לעשות דברים שמנוגדים לעקרונותיו המוצהרים ולדרכו הפוליטית.
ניתן כמובן לדמיין שימוש בביטוי הרוסי "החתול יודע למי שייכת ליטרת הבשר שאותה אכל". אומרים זאת על אדם הפוחד להתעמת עם האיש שממנו גנב.
הרוסים מאמינים ש"הטבע תופס מנוחה אצל הילדים". כלומר, בדרך כלל ילדיהם של אישים דגולים אינם בולטים בכשרונותיהם. ואין צורך להביא דוגמאות לאשש זאת.
יש לרוסים כלל אצילי: "אין בועטים בשוכב", כלומר אין גורמים סבל נוסף למי שנפל ואינו מסוגל להשיב מלחמה. לא יזיק לאמץ את הביטוי, נוכח המתרחש אצלנו לאחרונה.
הביטוי "עסוקים בלכידת פשפשים" רלוונטי הרבה יותר מדי. הוא נאמר על רשויות העוסקות בקטנות ומחמיצות את הטיפול בבעיה העיקרית.
והביטוי "לעולם אל תתנער מכלא ועוני" הוא עצה טובה לאנשים גאוותנים.
באחד מסיפורַי החליט הבלש הפרטי "לא לשים את העניין במגירה התחתונה והתחיל לפעול מיד". למה לחפש ביטוי דומה עברי, אם ממילא הבנתם במה מדובר?
אלה הם רק מעט מהפתגמים והביטוים הרוסיים שהעברית רק תצא נשכרת מהם אם ייכנסו לשימוש. כשמאמצים ביטויים, מובן כי יש להיזהר מטעויות ואי-הבנות. הלשונאי
רוביק רוזנטל מספר באחד מספריו על הביטוי האמריקני שחדר לעברית במשמעות שגויה: "פעם שלישית - גלידה" (Ice cream), במקום: "בפעם השלישית - אני צורח" (I scream). לרוסים עוד במאה ה-19 קרה סיפור דומה. מישהו תרגם לא נכון את הביטוי הצרפתי n'être pas dans son assiette ("לא לשבת טוב", כלומר לא להיות במיטבו) כ"בצלחת לא שלו" (בלי לדעת שלמילה הצרפתית assiette יש שתי משמעויות: גם "צלחת" וגם "מקום ישיבה"). הביטוי בתרגומו השגוי נפוץ מאוד ברוסית, ומשמעותו עבור הרוסים היא כי אם פלוני נמצא "בצלחת לא שלו", הוא "במצב לא נוח".
אדומה ויפה
יש בעברית תרגומים בלתי מדויקים למונחים רוסיים. הידעתם שאין במרכז בירת-רוסיה כיכר בשם "הכיכר האדומה"? לא, עדיין לא הקימו ברחבה המפורסמת הזאת שמחוץ לכותלי קרמלין גורדי שחקים. השם תורגם לא נכון לעברית וגם לשפות אחרות. סיבת הבלבול: שתי משמעויות שונות למילה הרוסית "קראסניה" (Красная - Krasnaya): האחת: "אדומה", והשנייה - "יפה".
לכן "קראסנה דאביצה" (Красна девица - Krasna devitsa) אינה "בחורה אדומה", אלא... בחורה, יפהפייה.
גם בשם הכיכר "קראסניה פלושאד" (Красная площадь - Krasnaya ploshad') "קראסניה" היא במובן "יפה", ולא "אדומה". יש הסבורים שהכיכר קיבלה את התואר "אדומה" בשל הצבע הכתום של כותלי קרמלין. אלא שאת הקירות צבעו בכתום רק לפני 100 שנה, בעוד שאת שמה קיבלה הכיכר הרבה לפני זה, כשהקרמלין היה לבן.
טעות נוספת היא שם האופרה של המלחין הרוסי א. בורודין "הנסיך איגוֹר". (כנראה בעקבות האנגלים שקוראים לאופרה "Prince Igor").
איגור של המאה ה-12 לא היה נסיך. התרגום המדויק למילה "קניאז' הוא "המלך", היות שאיגור היה מלך לכל דבר, גם אם לא של ישות מדינית גדולה כמו רוסיה של היום. היה לו ארמון עם כס מלכותי וחצר עם מקורבים בוגדניים ויריבים פוליטיים שטענו לכתר. חשוב מכל: יש כבר באופרה נסיך, אמיתי - וזהו ולדימיר בנו של איגוֹר.
מובן שאיני קורא לתקן את הטעויות שכבר התרגלנו אליהן, וזאת בהתאם לפתגם רוסי חכם נוסף: "קרא לי אפילו פטריה, רק אל תשים בסל".
