בקרון של רכבת דוהרת ברוח/ שלישיית חברים עסוקה בוויכוח
מה עמדה יש לנקוט בעצרת האו"ם/ הגרעין האירני – האם הוא איום? את שיחות השלום הניתן להתניע?/ היש בכלל פרטנר – ומה עם הנייה?
כגון דא, עניינים ברומו של עולם / בן אדם רביעי התיישב למולם,
הביט בחלון אל הנוף במרחק / האזין לויכוח, הקשיב ושתק.
"ומה יש בפיך?", פנו אל הזר/ "ומדוע תביט בחלון מהורהר?"
"אני רק חושב לעצמי ותוהה/ הן חיות מרובות שם רועות בשדה
פרות וסוסים ועיזים שם בחוץ/ וכולם לועסים אותו עשב קצוץ
ובכל זאת, בפועל שונים גלליהם/ וניתן בקלות להבחין ביניהם
בריח, בצבע, וגם בצורה/ כיצד זאת תוכלו להסביר בקצרה?"
זו הייתה שאלה שהיכתה בם כהלם/ לא ידעו לענות, כמו תקף אותם אלם.
התרווח הבחור על כסאו אז בנחת / ואמר לשלושה בנימה מבודחת:
"בבעיות העולם אתם פה מתדיינים?/ הן אפילו בחרא אינכם מבינים".