לאחרונה משתעשעים קברניטינו ברעיון להכריז על שישה ימי א' במשך השנה כימי שבתון. כל זאת ברוח הפשרה המפאיניקית הידועה. העיקר להפעיל את התהליך. ההצעה, אם תתגשם, מאפיינת את רוח אי-היכולת לבצע. היה זה
סילבן שלום שניסה להחליף את יום שישי ביום ראשון. במילים אחרות, במקום שיום שישי יהיה יום המנוחה הנוסף יהיה זה יום ראשון. ההצעה הייתה טובה לכולם. לדתיים שיוכלו ליהנות מיום חופשי שהוא יום חול מלא ולא יום ו' והתעסוקה הרבה הכרוכה בקבלת שבת. לחילוניים יום א' יכול להיות תחליף מצוין, מה גם שיום שישי הוא יום עסקים בחו"ל ובמשק כמו שלנו המוטה יצוא אין זה הגיוני להיות מנותק. כרגיל במקומותינו כל קבלת החלטה היא תהליך מפרך הגורם לגרירת רגליים ולביצוע כושל. יש נטייה לקבור כל דבר באמצעות ועדה. הדבר מעיד על כושר ניהול נמוך. לאחרונה שמענו ביטויים לא חיוביים לגבי
נתניהו וכישורי הניהול שלו. בכלל חלק גדול ממנהיגינו חסרי כל ניסיון ותכונות ניהוליות מתאימות. הפיאסקו שהיה כרוך במינוי המפקח הכללי, פרשת
גל הירש ואולי של
רוני אלשיך רק מדגישים זאת. תופעה זו אינה ייחודית רק לישראל. אובמה חשף בהתנהלותו את חוסר ניסיונו ויכולתו לנהל את מדינתו.
לפי רצונם
אביגדור ליברמן דרש לטפל במצוקת העולים שלא הצליחו לצבור מספיק זכויות לעת פרישה לפנסיה. כל הפרסה הייתה יכולה להימנע אם במקום מאבקים נואלים להעלות את גיל פרישת החובה של נשים היו מעלים את גיל הפרישה של גברים ונשים ל-72. זאת לפי בחירת העובד בלבד. לפני מספר עשורים הועלה גיל פרישת הנשים מ-60 ל-65 כאופציה של העובדת. במילים אחרות היא יכלה להחליט, חד-צדדית, מתי לפרוש בין גיל 60 עד 65. אם יבוצע מהלך פשוט זה עתה יוכל העובד/עובדת להחליט לפרוש לפי רצונם. אם לא צברו מספיק ותק יוכלו לעבוד יותר שנים. אם אין להם קרן פנסיה יוכלו ליהנות מקצבת זקנה בגיל 67. ההתאמה תבוצע באורח אינדיבידואלי ללא צורך בכיפופי ידיים פוליטיים. את המהלך הפשוט הזה לא מבצעים מחוסר יכולת להחליט ולחתוך עניין. פשוט חסרי כישורים ניהוליים.
רוב חברי הממשלה הגיעו לתפקידם ללא ניסיון ניהולי קודם. והדבר מתבטא ביכולתם להניע מהלכים הפשוטים ביותר.לא פלא שאבי גבאי החליט לפרוש מאחר שניסיונו הניהולי הכתיב לו שיש לו אחראיות כללית כחבר ממשלה מעבר למשרד איכות הסביבה. היעדר הכישורים מתבטא במינויי כפיפים בלתי מתאימים דרך נטית יתר לקבור דברים בחיק ועדות וכלה באי בצוע החלטות ממשלה.
אם הצבא היה מתנהל בצורה זו הוא היה עדיין מקיים יחידת רוכבי גמלים ותעשיית הסטרט אפ הייתה משגשגת במקומות אחרים. שיווק מטבחים אינו מכשיר אדם להיות ראש ממשלה. מנהל טוב יודע מה צריך לבצע בלי להתברבר אלא גם על סמך אינטואיציה ו"ביצים" להחליט. דווקא בנושא התקציב הדו-שנתי מצליחה הממשלה לגלות זריזות ביצוע. תוך ציטוט, מופרך, של תמיכת מזכיר ה-
OECD ופרופסור אמריקני עליו מעיד פרופסור טרכטנברג שאינו מבין במקרו כלכלה. אץ רץ נתניהו לחוקק את התקציב הדו-שנתי ללמדך שכדי לשרוד בשלטון ולנושאים שגויים מתגלים תעצומות נפש ויכולת ניהולית שלילית. בזמנו אף התפלסף שטייניץ שמכל העולם באים ללמוד מאיתנו כיצד לבנות תקציב דו-שנתי. התוצאה היא שאף מדינה לא אימצה את הרעיון הנואל. אפילו ארה"ב אינה מאמצת תקציב דו-שנתי.
