קרולין גליק עוסקת בחוסר הרצון של הבריטים להיכנס לאיחוד האירופי, וזאת משום שאירופה, לשיטת גליק, כבר אינה אירופה, אלא Eurobia - ערב-אירופה. היא מאשימה את מנהיגי האירופים, אשר תרבות הפוליטיקלי קורקט שלהם אינה מאפשרת להטיל כל דופי במוסלמים, חרף מתקפות הטרור הרבות, בפריז ובארצות הברית כאחד. היא מצטטת שיחה שנקלטה בטעות במיקרופון בין מרק צוקרברג לבין אנג'לה מרקל, לגבי הצורך לצנזר בפייסבוק דפים הקוראים לחסימת הגירת מוסלמים.
ובעוד אירופה הופכת מוסלמית, תוך שדיקטאטור הפוליטקלי קורקט, לשיטת גליק, אוסר על האירופים לדון בהפיכת יבשתם למוסלמית, אמריקה הופכת לאירופית, לשיטת גליק, ויוסבר: גליק כותבת:
"אחד המאפיינים הבולטים במדיניותו של הנשיא
ברק אובמה, מאז שנכנס לבית הלבן, לפני שבע וחצי שנים, הוא הנסיון להביא ל"אירופיזציה" של הפוליטיקה האמריקנית"; כמו באירופה, גם באמריקה, הדיקטאטור הבלתי נראה, אך המוחשי, הוא הפוליטיקלי קורקט: מי שמתנגד לברק אובמה הוא גזען. והאירופיזציה של אמריקה, לשיטת גליק, ממליכה את אותו דיקטטור פוליטיקלי קורקט, זה שאוסר להגיד שהמלך עירום, כלומר, שהאיסלאם הקיצוני מסוכן לאמריקה.
מסתבר, אם כן, שהפיל הגדול שבחדר, זה שאסור לדבר עליו לא באמריקה ולא בארצות הברית, מטעמי "פוליטיקלי קורקט", לובש חיג'אב, וצבעו, בכלל, ירוק. או כדבריה:
"אם אתה לא יכול לדבר על איום, אם אתה לא יכול לבחון אותו, ללמוד את מרכיביו, ולעצב דרכים להתמודד עימו - אז אתה לא יכול להביס אותו. אם אדם מעוניין שיקנו לו תפוחים בסופר, אבל אסור לו להגיד את המילה "תפוח" או לתאר אותו, הסיכוי שיביאו לו הביתה תפוחים במקום מקרוני, למשל, אינו גבוה במיוחד".
מילים כדורבנות ודבר דבור על אופניו. גליק טוענת שאם זה מתנהג כברווז (ג'יאהד איסלאמי), נראה כמו ברווז (ג'יהד איסלאמי), כנראה שזה ברווז (ג'יאהד איסלאמי). היא מסיימת את טורה בהערת אזהרה: השתקת האירופים והאמריקנים מלומר את המילה האסורה "ג'יהאד איסלאמי" תבוא לידי ביטוי בבוא היום, וימים יגידו.