גלגולי גוגל

בחודש מרס 2014 ניתן פסק הדין של בג"ץ בעתירתו של עו"ד גיא אופיר כנגד שר האוצר ומנהל רשות המיסים וכנגד גוגל, גוגל אירלנד ופייסבוק, ביחס לאי-גביית מע"מ מתאגידים רב-לאומיים הנותנים שירותים ומוכרים סחורות לישראלים. השופט עוזי פוגלמן דחה את העתירה על הסף בקובעו, כי הגם שאופן יישומו של חוק מע"מ על תאגידים רב-לאומיים - ככל שמדובר בעסקות או בפעילות המבוצעות דרך האינטרנט - עלול לעורר שאלות מורכבות בעלות השלכות רחבות, העתירה מוקדמת. זאת, בין היתר, לאור העובדה שרשויות המס עמלות על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה. למעלה משנתיים מאוחר יותר, כשנה לאחר פרסום טיוטה בנושא ובעקבות דיונים במליאת OECD בעניין מיסוי בעידן הדיגיטלי ופרויקט BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) שכלל המלצות למיסוי חברות הפועלות באינטרנט, פרסמה רשות המיסים את חוזר 4/2016. חוזר זה מתווה אמות מידה מתי ניתן לראות את הכנסותיו של תאגיד זר (דהיינו, תאגיד שאינו תושב ישראל לצורכי מס) ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל כחייבות במס בישראל. בנוסף, מתייחס החוזר לשאלת חובתם של התאגידים הזרים להירשם בישראל כ"עוסק מורשה" לעניין מע"מ. למעשה, חוזר זה אינו הסנונית הראשונה בנושא. לפניו פורסם גם תזכיר לתיקון חוק מע"מ, בגדרו הוצע לחייב במס בישראל חברות בינלאומיות המספקות שירותים בתחום הדיגיטלי והאינטרנטי. קצרה היריעה מלהשתרע במסגרת זאת כדי להתייחס לכל הנושאים המנויים בחוזר והבעיות המתעוררות בהקשר לכך, ולכן נסתפק במספר הערות כלליות. ראשית, הגם שהחוזר מהווה לכאורה רק הבהרה של עמדת רשות המיסים באשר לפרשנותה לחקיקה הקיימת, מדובר במהפכה של ממש בתחום המיסוי. בעוד שעד היום מקום הפקת ההכנסה ממתן שירותים נקבע לפי המקום שממנו הם בוצעו באמצעות נותני השירותים, הרי שבחוזר נקבע מושג חדש של "נוכחות כלכלית משמעותית". זו מוגדרת כנוכחות המתקיימת במקום שקיימים לקוחות ישראלים או שישנם הקשרים ישראלים לשירות הניתן או למוצר הנמכר, וזאת גם ללא נוכחות פיזית כלשהי בישראל. באשר לתאגידים זרים תושבי מדינת אמנה, נשמר אומנם העיקרון של דרישת מוסד הקבע, אך על-פי החוזר - פעילויות מסוימות שנחשבו עד היום לכאלו שטיבן הכנסה או עזר, ייחשבו מעתה לפעילויות מהותיות המגיעות לכדי מוסד קבע. עם זאת, בשלב ייחוס ההכנסות לאותו מוסד קבע תיושם גישת ה-Significant People Functions, על-מנת לאתר את נוכחותם ותרומתם של אנשים המפעילים את מוסד הקבע. האם יישום החוזר ישפיע על חבות המס בישראל של חברות ענק, כגון פייסבוק, אמזון וגוגל, ו/או יביא לשינוי דפוס פעילותן בישראל? ימים יגידו. מכל מקום, אנו בדעה, לפיה שינוי המצב המשפטי הקיים מן הראוי היה שייעשה בדרך של חקיקה ולא בדרך של חוזר מינהלי. זאת, לא רק מהטעם שענייננו בשינוי מהותי, אלא גם ובעיקר לאור ההשלכות הגלומות בחוזר לגבי חלוקת עוגת המס הנגבה מחברות בינלאומיות הפועלות באמצעות האינטרנט, בין ישראל לבין מדינות זרות, על כל המשתמע מכך.