מי ישמור על שומרי הסף

מרדכי גילת מישראל היום מקדיש השבוע את טורו לפרשיית שחיתות: עו"ד מיכל הלפרין, שמונתה ‏לממונה על ההגבלים העסקיים, כשהיא שקועה עמוק בביצה טובענית של ניגוד עניינים, שכן בעברה הייתה ‏עורכת דין המייצגת את התאגידים הגדולים. כעת עו"ד ירון זליכה ועו"ד אופיר נאור, עותרים לבג"ץ כנגד ‏הוראתה, ולפיה, הרשות להגבלים עסקיים תקפיא את אכיפתה על תאגידים חזקים שגבו מחירים מופרזים; ‏ואכן ניתן לטובת העותרים צו מניעה זמני (השופט חנן מלצר).‏ זו הבעיה עם שומרי הסף, מסביר גילת, ולא רק בתחום ההגבלים העסקיים. גם בתחום החינוך שומרי הסף ‏אינם משהו משהו; אין צורך בחוקרים פרטיים שיעקבו אחר מנהלי בתי ספר, כפי שהציע נפתלי בנט, גורס ‏גילת: די לטפל בשחיתויות במערכת החינוך, כפי שאלו כבר נחשפו. אם אין אכיפה, מה הטעם בחקירת ‏מעשים אשר בבוא היום, ייתכן שלא יאכפו, גורס גילת? ‏ ועוד בעניין אכיפה: גילת בא בטרוניה על השופטים יורם דנצינגר וצבי זילברטל, אשר הפחיתו את עונשו של ‏ערן מלכה, השוטר החפרפר מפרשת רונאל פישר, מ 8 ל-7 שנים.‏ גילת מתייחס גם למוסד הגריאטרי לניצולי שואה מראשון לציון - בטורו הקודם כתב על ייבוש המוסד, ‏והרי ידוע כי ייבוש גוף ציבורי אינו אלא הצעד הראשון בדרך להפטרתו: חשדו אושר ע"י עובדי המוסד ‏שפנו אליו. גילת מטיל את יהב תקוותו על שר האוצר משה כחלון, ועל שר הבריאות יעקב ליצמן, ומבטיח ‏להמשיך ולעקוב. ‏