גם המדפים ממתינים בסבלנות ל-4 ביולי ולא בגלל יום הולדתה של ארצות הברית הגדולה, אלא מסיבה אחרת לגמרי הקשורה ב
נוחי דנקנר והחשד שהועלה כנגדו לכאורה בגין הרצת מניות הקונצרן אותו ניהל ודרדר ביד רמה ובזרוע נטויה ואשר מצבו העסקי עדיין לוט באפלה.
המדפים מחכים לפסיקת המערכת השיפוטית ומקווים שהצדק אכן יעשה והוא יצטרף לכתב האישום כנגד רוזנהויז, אשר ריצה בכלא זמן קצר ומגוחך, אך לפחות ישב והרגיש את נחת זרועו של שלטון החוק אותו היטיב לרמוס.
המדפים ממתינים בסבלנות שגם דנקנר, אשר בפקודותיו פעלו אנשים כמו רוזנהויז, גידור, ביסקר ואחרים, ייענש על מעשיו, על יהירותו, על תחושת העליונות אותה ייטיב לשדר ולתחזק, באמצעות ערוצי התקשורת וגדודי היחצנים אשר פעלו יומם וליל על-מנת להאדיר את שמו ואת כישוריו ולהסתיר את כישלונותיו הרבים.
אולי בכל זאת קיימת סימבוליות בכך שהכרעת הדין תהיה ביום הולדתה של המעצמה הגדולה בתבל ? שכן חגיגות העצמאות מסמלות את החופש את
כבוד האדם, את חרותו של הפרט כנגד גופי הענק, ערכים אותם לא הכיר ולא כיבד לכאורה נוחי דנקנר.
נקווה שהשופט יפסוק נכון ובכך יגלול את הגולל על "אגדת המנהל המוצלח" ואת תקופת "הדנקריזם" וגם יסמן לדורות הבאים את המשך הדרך ובעיקר את מנהגי הצניעות והיושרה אשר חסרו לכאורה באמתחתו של דנקנר, אשר פעל בדרכים מפותלות תוך ניצול קשריו במערכת הפיננסית על-מנת לקבל אשראיים אדירים, ללא ביטחונות ראויים לטובת האדרת שלטונו וכוחו במשק הישראלי.
כולי תקוה שהשופט יתייחס גם לתופעת "החונטה של דנקנר" או כפי שנהוג לכנותה השם העדין והמרוכך "החברים של דנקנר", אשר חשבה שהכול מותר לה לכאורה ואשר על פיה ניתן לעשות ככל שעולה ברוחו של המלך נוחי הכמעט ראשון ובטוח גם האחרון בשושלת מפורסמת/מפוקפקת זו.