התנועה לאיכות השלטון הגישה (ג', 18.10.06) לבג"צ את תגובתה לתשובת המדינה לעתירות שהגישו התנועה ותנועת אומ"ץ הדורשות את ביטול ועדת וינוגרד והקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת כשלי המלחמה בצפון.
בתגובתה טוענת התנועה, כי המדינה לא נימקה בתשובתה מדוע העדיפה הממשלה ללכת שלא בדרך המלך - היינו הקמת ועדה ממלכתית - ונמנעה מהתמודדות עם הטענות בנוגע לאי התאמתה של וועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת אירוע חיוני ומשמעותי כמלחמה.
בתשובת התנועה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב ודפנה קירו-כהן נכתב, כי "הפוך והפוך בתשובת המדינה ולא תמצא את תשובתה של המדינה לצו על תנאי אשר הורה לה בלשון ברורה לנמק מדוע לא תקים ועדת חקירה ממלכתית על-פי חוק ועדות חקירה".
עוד מציינת התנועה בתשובתה, כי למרות חובתה המנהלית של המדינה לספק טעם ענייני לפעולתה ולשיקול דעתה, העדיפה המדינה, ברוב תשובתה, לאחוז במטרית ההגנה מפני התערבות שיפוטית בשיקול דעתה. "למעשה, לא סיפקה המדינה כל נימוק ענייני שיש בו כדי להצדיק את החלטתה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית", טוענת התנועה לאיכות השלטון.
כזכור, לפני כשבוע וחצי, הוציאו שופטי בג"צ - אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע הורתה על הקמת ועדת בדיקה בלבד ולא החליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
שופטי ההרכב ביקשו מהממשלה להתייחס ל"מידת תקינותו של הליך מינוי ועדת בדיקה בידי הממשלה, מקום שגורמים הנמנים עם הממשלה ושלוחותיה נכללים הם עצמם בגדר הנושאים העומדים לבדיקת הוועדה".
בתשובת המדינה לעתירות אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, שהוגשה בשבוע שעבר (11.10.06) באמצעות עוה"ד ענר הלמן, נכתב כי "בסופו של יום הגיע ראש הממשלה למסקנה, כי הדרך המיטבית, לדעתו, לקיומה של בדיקה עניינים ומקצועית של אירועי המלחמה, שתאפשר לדרג המדיני והצבאי ליישם בהקדם האפשרי את הלקחים הנדרשים מהמלחמה, הינה בדרך של הקמת ועדת בדיקה ממשלתית".
עוד נכתב, כי "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה והאחריות העליונה בענייני שלום ומלחמה נתונה בידיה".
כעת יצטרך הרכב מורחב של בג"צ, המורכב משבעה שופטים בראשות המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, להחליט האם להפוך את הצו על תנאי למוחלט ולהורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אם לאו. הדיון המסכם בעתירות יתקיים עד סוף החודש, כאשר טרם נקבע מועד מדויק לדיון.
