אני אומנם לא ירושלמי ואינני מכיר אישית את
ניר ברקת, אך אני בהחלט תומך בהתנגדותו לא לצעוד עם מצעד הגאווה.
אני גם לא נמנה עם האוכלוסייה הגאה ומאמין בלב שלם, בזכותו של כל אדם לחיות על-פי דעתו ומצפונו.
אך נבצר מבינתי להבין אך התפתחה אוכלוסייה זו להפגנות ענק ברחובות הראשיים של ערינו? מדוע צריך בכלל להפגין? אפשר לחיות על-פי השקפתם גם בשקט ובצנעה מבלי לעורר את כעסם של אוכלוסיות כמו למשל הדתיים.
תארו לכם שגם מגזרים אחרים במדינתו יפגינו אחת לשנה כמו: נכים מכל סוג כולל נכי צה"ל, ערבים תושבי המדינה ועוד. לאן נגיע עם כל זאת?
המוטו צריך להיות " חיה ותן לחיות".
