מוקף בחומת אבן גבוה, שוכן ברחוב מרגוזה 54 ביפו, על גבעת כורכר, דרומית לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה, בית העלמין היהודי ביפו או כפי שכונה ברשומות עבר: "בית עלמין ליהודי יפו".
בית עלמין זה לא ידוע ומוכר לרוב רובו של הציבור הרחב ורק מעטים יחסית ביקרו בו. הוא היסטורי ממדרגה ראשונה ומספר את סיפורה של ההתיישבות היהודית ביפו. סיפור שלא רבים יודעים ומכירים. הוא נעול רוב ימות השבוע ופתוח כיום (נכון למועד כתיבת שורות אלה) פעמיים בשבוע בלבד בימי ב' וה' בין השעות 8:00-12:00 .גם בימים בהם הוא פתוח לקהל, מעטים הם הפוקדים אותו, אם בכלל. סמנכ"ל החברה קדישא בתל אביב יפו, שמחה רנד מספר לי כי מידי פעם פוקדים את המקום קבוצות.
ביקרתי בימים אלה בבית העלמין היהודי ביפו. שער הכניסה אליו נמצא ברחוב מרגוזה 54. מעל שער הכניסה מתנוססות המילים: "בית עלמין ליהודי יפו. הת"ר- התר"פ". מאחר שבית העלמין שוכן כאמור על גבעה, יש לעלות אליו משער הכניסה במדרגות מתחם בית העלמין הוא מקום די יפה ופסטורלי ואפילו ירוק מעט. בצדו הדרומי נשתלה רחבת דשא ועליה הותקן שולחן עץ לישיבה לנוחות המבקרים. בשטח מתחם בית העלמין גדלים מספר עצים ובעיקר עצי דקל. ניתן לראות ממנו בצד מערב את ים יפו - הים התיכון. אולם אל יטעה אתכם המראה הנעים, הפסטורלי משהו של מתחם בית העלמין זה. כשאתה מתחיל לשוטט בין הקברים בו אתה מבין גודל ההזנחה רבת השנים. פשוט לא התייחסו לבית עלמין זה כל השנים. מצב הקברים בו עגום למדי. למרות שיש תיעוד מסודר ונערך מיפוי ושיחזור של שמות הקבורים ומיקומם חלק ניכר ביותר מהקברים בבית העלמין הם ללא כיתוב כלל, מצבותיהם עשויות מלבניות בטון (או חומר דומה) סתמיות. אין לך מושג מי קבור בהם. גם אם יש כבר כיתוב על המצבות הוא במקרים רבים מקוטע, סדוק ושבור או "במקרה הטוב" דהוי ולא תמיד ניתן לפענח הכתוב על המצבות ומי קבור מתחת למצבות. כאילו לא די בכך, בבית העלמין היהודי ביפו מצויים מספר קברים שבורים ונתוצים כמו אחרי פוגרום .הם עומדים במצבם כבר שנים ואיש לא טורח לשפצם. צילמתי קברים אלה.
סמנכ"ל חברה קדישא תל אביב-יפו שמחה רנד, אומר לי בתגובה כי שיפוץ, שיקום וחידוש הקברים והכיתוב עליהם דורש תקציב מיוחד וגדול כפי שניתן בזמנו לחידוש ושיקום מצבות בבית העלמין הישן טרומפלדור בתל אביב שנערך במסגרת אירועי שנת המאה לתל אביב . שמחה רנד מספר לי כי עד לפני כמה שנים בית הקברות היהודי ביפו היה מלא קוצים ובמצב מוזנח מאוד והחברה קדישא של תל אביב יפו בשיתוף תלמידי ישיבת ההסדר ביפו ערכו
(בשנת 2011 א.א) מבצע לשיפור חזות ושימור המקום בניצוחה של האדריכלית השימור רותם זאבי .במסגרת המבצע לשימור המקום נטלו חלק תלמידי ישיבת ההסדר ביפו גם בתיעוד שיחזור ומיפוי המצבות והקברים. בשיחה איתי מסכימה רותם זאבי שניצחה על עבודת השימור שמצב הקברים בבית העלמין ביפו לא משביע רצון ויש עוד הרבה מה לשפר "יש תוכניות לשקם ולשחזר את הקברים ואת הכיתוב עליהם, על-פי התיעוד והמיפוי שנערך, היא אומרת לי ולדבריה אף אושר תקציב לכך. זאבי אומרת: " סיפור קהילת יהודי יפו לא ידוע לרבים. רבים חושבים שתל אביב התחילה מ"אחוזת בית" אבל היא למעשה החלה בקהילה היהודית ביפו שחיו בה אשכנזים וספרדים. זאבי מספרת כי תוך תיעוד שיחזור ומיפוי המצבות והקברים בבית העלמין ביפו שערכנו בבית העלמין ביפו גילינו דברים חדשים ולא ידועים על חיי הקהילה היהודית בעיר יפו ועל חיי אנשי הקהילה. הכיתוב על המצבות חושף בנוסף לפרטי הנקברים, גם סיפורים שלמים על הוי החיים קהילת יהודי יפו והתמודדותם של בני הקהילה עם תנאי חיים קשים של עוני, ומעשי איבה והתנכלות מצד שכניהם הערבים.