בדוח שפורסם בעיתון (כלכליסט) ב-8.1.14 קובע המהנדס שבדק את שתי המרפסות שקרסו אז בבניין של גינדי בחדרה כי: "עובי פלטת הבטון היה קטן בעשרות אחוזים מהדרוש בתוכנית וכי בקורה אחת התגלה חומר הקצפה (פוליסטירן מוקצף או קלקר) במקום בטון. המשמעות היא שחוזקם של רצפות הבטון במרפסות, בממוצע, הוא 25% מחוזקם הדרוש לפי התוכנית".
עוד נכתב כי "בחלק העליון של המרפסת ישנם רק 2 ברזלים, כאשר אחד מהם מכופף ואינו חודר כלל את הבניין". בן עזרא ממשיך וכותב: "המשמעות היא שרק ברזל אחד החזיק את הקורה. ברזל זה נקרע תחת העומס". חמור מכך, על-פי הדוח, על-פי התוכנית, הקורה (כיסוי הבטון העליון) היה צריך לכלול 4 ברזלים בקוטר 22 מ"מ, אך בפועל בוצע אחד בלבד.
ואני שואל את כל אלה שקנו לאחרונה דירה בבית חדש, רב קומות כלשהו שנבנה בשנים האחרונות ב"ישראל החדשה", זו המדינה ה"ישרה כסרגל", של העידן הארור הנוכחי: אולי התמזל מזלכם ו"נפלתם" על קבלן אשר גם הוא וגם כל קבלני המשנה שלו ישרים כסרגל. אך אם לאו, מה לדעתכם הסיכוי שתגלו, בייאוש ובזוועה, עם רעידת האדמה הכי קלילה הראשונה שתהיה, כי למרות שלפי התוכנית הבניין שקניתם אמור להיות איתן כסלע, בעצם קניתם לעצמכם ולמשפחתכם, במיטב כספכם, בעיניים עצומות לרווחה, פשוט מלכודת מוות?