באחד העיתונים נכתב ביום 6/9/16 כדלקמן: "האם הכתובת לאסון קריסה הייתה על הקיר?
דניה סיבוס, החברה קבלנית שבונה את החניון שקרס ברמת החייל בתל אביב, החליטה לשכור את שירותיו של אדריכל - ולא של מהנדס - שינהל את הפרויקט בהיקף של 64 מיליון שקל כדי לחסוך בעלויות. המנכ"ל רונן גינזבורג אמר לפני כשלוש שנים לאריאל נוי ב"
כלכליסט": "בפרויקט הקמת חניון ציבורי ברמת החייל בתל אביב, שבו אנו הקבלן המבצע, לקחנו אדריכל שינהל אותו. הוא מודע לבעיות תכנוניות, סביבתיות וכדומה, ויכול לפתור אותן מהר יותר ממהנדס, שהוא למעשה איש טכני כמו הקונסטרוקטור שאחראי לכך שהמבנה לא ייפול".
כן, הכתובת הייתה על הקיר – אבל הוא התמוטט...
התרחש פה נס כביר. נסו לתאר לעצמכם מה היו ממדי האסון לו החניון היה פועל, בתוכו 600 מכוניות חונות, בני אדם יוצאים ונכנסים, מעליו גם פארק צנוע עם משפחות נופשות... שואלים אותי, חכם גדול אתה, מה היית עושה כדי למנוע אסון כזה? למה אתם שואלים אותי, למה לא את עצמכם? זו תשובה חלקית בלבד ולא אתחמק מהשאלה. לצערי יש לי נסיון של מהנדס בניין בעל ותק רב - ואנסה להשתמש בו בקצרה.
א. כבר שנים רבות מופיעה במדור דרושים בעיתונות מודעה סטנדרטית: דרוש הנדסאי/ת או מהנדס/ת. זו זילות ממדרגה ראשונה של מקצוע ההנדסה ותרבות הבנייה - ואולי גם החיים הציבוריים בכללותם. האם בית חולים היה מפרסם, לדעתכם, מודעה שנדרש להם רופא או רוקח או אחות? חבר לעבודה סיפר לי לפני שבוע כי הוזמן פעם למועצה מקומית בגליל ונתבקש לפרוס את השכלתו לפני ראש המועצה שבחן מועמדים לתפקיד מהנדס המועצה. חברי הודה שהוא בוגר הטכניון בחיפה. המשכורת שהציעה המועצה הייתה מאכזבת והוא אמר זאת לראש המועצה. שאלו האיש, למה שלא תלמד עוד שנתיים ותקבל תואר הנדסאי? למה בעצם? ענה החבר. ניתן לו הסבר, כי התואר יעניק לך דרגת משכורת גבוהה יותר...
ב. בכל מסעדה כשרה תמצאו גם משגיח כשרות מטעם הרבנות. בעל המסעדה משלם את שכרו, אבל האיש נבחר לעבודה ומתודרך על-ידי הרבנות. למרבה הפלא הבריות מעדיפות מסעדה כשרה (ויקרה יותר) לא רק בארץ – גם בגולה. גויים רבים נכנסים לאכול במסעדות כשרות כי הם סבורים שהאוכל מוקפד יותר וקיים סיכוי מופחת שיחטפו סלמונלה או וירוס כלשהו מסוג בילהרציה. בגלל הכשרות.
בענף הבניין הקבלן 'נאלץ' להעסיק ממונה-בטיחות ולשלם את שכרו. אם ממונה הבטיחות היה איש משרד העבודה (או אפילו משרד הרבנות) – אנשי הקבלן ומנהלי העבודה גם היו מקשיבים לו ולא מנפנפים בו כעלה תאנה מזולזל. כרגע, ענף הבניין כורת את הענף שעליו יושבת הבטיחות בעבודה. דוגמה טרייה: השבוע ראיינה הטלוויזיה מנופאי של חברת דניה-סיבוס שהתלונן על תקלות במנוף ופוטר. מנהל הפרויקט הזמין צוות טכנאים אבל דרש ממנו להמשיך לעבוד עד בואם. המנופאי התעקש לשבות ופוטר במקום. אם היה באתר ממונה בטיחות בעל שיניים ועצמאי– היה זה תפקידו להתעקש ולהשבית את עבודת המנוף. אבל בעולמנו כל קבלן היה מפטר 'על המקום' ממונה נועז כזה. רק אם היה ממונה הבטיחות נציגו של משרד ממשלתי – שום קבלן לא היה מעז לפטרו. אולי היו מנסים לשחדו.
ג. במכרז זוכה בדרך-כלל חברה קבלנית שהגישה את ההצעה הנמוכה ביותר. חז"ל-הנדסה היו אומרים מאז ומתמיד: שום קבלן עוד לא הפסיד כספים במכרז שלא זכה בו. רבים הפסידו במכרזים שזכו בהם. רבים היו פה, יצקו ובנו - ונעלמו מן הנוף בשל הפסדים כבדים ומצטברים. בקיצור, יש לחוקק חוק פשוט למהדרין: ההצעה הנמוכה ביותר - לעולם לא תזכה את בעליה במכרז – אלא תפסול אותו. זו שמעליה, כלומר ההצעה השנייה, היא שתזכה את מגישה בחוזה.
ד. אין חוזה סטנדרטי. כל מזמין תופר לעצמו, בעזרת גייסות עורכי הדין שלו, את החוזה המתאים לו. בדרך כלל החוזה שלו הוא מפלצת מעמקים מסוג פרנקנשטיין-דרקולה, יצור אימים פולט אש וערימות עשן, שמסוגל לשרוף כל קבלן משוריין. לכאורה זה תיאור מציאות נורמטיבית שבה דון קישוט נלחם בטחנות רוח ונטחן. זה המקסימום שקבלן מסוגל לעשות לפרנסתו במציאות החוזית שנאלץ לחתום עליה – בסופו של דבר, ללא עורכי דינו, הוא עלול להתרסק לקמח.
ה. מי בעצם המפקח בתעשיית הבניין? פה אנחנו חודרים למחזה של גוגול – רביזור. בהצגה הגיבור הוא חליסטקוב ואילו במציאות המטורפת שלנו שמו יעוברת לחלאס-טקוב. באתר כולם מפקחים וכולם מייצגים את כולם. אם מתרחש אסון לא תמצא מהם שמץ זכר. לפיכך תורת הרביזור צריכה לעבור רביזיה. המהנדס מתכנן הקונסטרוקציה הוא זה שצריך להיות אחראי גם על ביצועה הנכון. עליו יוטל גם הפיקוח על הביצוע המעשי באתר. המהנדס יכול למנות מאנשיו או משרד אחר המתמחה בכך לייצגו באתר – אבל אחריות הפיקוח, כמו גם התכנון – מוטלת על כתפיו. מה זה יקרה? כשהמזמין יהיה מוכן לשלם. או כשהממשלה תחוקק חוק מתאים.
בעולמנו המזמין נטל מהמהנדס את האחריות לפיקוח והטיל אותה על אחרים (הנדסאי?) במטרה לחסוך כסף. לפעמים זה לא חוסך חיים. בעולמנו כל אחד יכול להתמנות למפקח. כמה מהמנוסים בכך מפקחים מביתם ושולחים חתימה בדואר. קבלנים לא תמיד מקשיבים ברצינות להוראות והנחיות המפקח אפילו הוא מהנדס. נשאלת שאלה: מה דינה של תקרה שנוצקה ללא ויברציה? הקבלן הביא לשטח ויברטור – אבל הוא התקלקל. האם יש להרוס את התקרה? היכן עובר הגבול בין הנכון למצוי ולרצוי – ומי קובע אותו? רק כשהמהנדס המתכנן ימונה על-ידי המזמין למפקח (כי זה יהיה חוק מדינה) ויקבל שכר טירחה על עבודתו זו - יבוא קץ לבלבול.
ו. קבלנים רבים מביאים בחשבונם בעת הכנת המכרז סיכוי שיוכלו לשנות את התכנון ההנדסי ולהתאים אותו לצרכיהם הכלכליים ובכך למקסם רווחים. לשם כך הם מציעים (לאחר שזכו בעבודה) למנות מהנדס משלהם לפרויקט. לפעמים הדבר נעשה בעצה אחת עם המזמין ומאפשר גם לו לחסוך מלכתחילה בהוצאותיו כי הקבלן מציע ליטול את שכר הטרחה על כתפיו, כולל גם את הפיקוח הצמוד. את ה'תכנון' הזה יש לאסור בחוק.