לא הרחק מקברי "הפיקוביצ'ים" קברו של השר וחבר הכנסת
זאב בוים (2011-1943) בן המושבה שמת בגיל 67 בעקבות מחלת הסרטן. בוים נקרא נקרא על שם זאב ז'בוטינסקי. משפחתו הייתה מראשוני המושב נחלת ז'בוטינסקי (כיום חלק מבנימינה). היה מחנך ומנהל בבית ספר מקיף בקריית גת. בשנת 1986 נבחר לראש העירייה של קריית גת ועמד בראשה עשר שנים, בהמשך כיהן כחבר כנסת בכנסות 14 – 18 וכן כשר בממשלות ישראל. היה שר הבינוי והשיכון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, השר לקליטת עלייה. על קברו נחקק: "אהובנו זאביק(זאב דוד) בן חנה ויוסף ממייסדי נחלת ז'בוטינסקי. בית"רי, מורה ומחנך, ראש עיריית קריית גת וחבר כנסת ושר בממשלות ישראל, אוהב אדם והארץ, אציל נפש". מלבד
אהוד מנור שניתן להגדירו גם כאיש תקשורת שכן היה לאורך שנים מגיש ומנחה ברדיו ובטלוויזיה קבורים בבית העלמין בבנימינה עוד מספר אנשי תקשורת ובהם, העיתונאי אדר קיסרי ומפיקת הטלוויזיה נעמי קפלנסקי.
אדר קיסרי, בנו של העיתונאי המיתולוגי אורי קיסרי עורכו הראשון של
עיתון "
העולם הזה" היה עיתונאי סופר ומתרגם, הוא כתב לעיתונים "דבר" והארץ, וחיבר שורה של ספרים ובניהם ספרים על מאבקיו הגדולים של זאב ז’בוטינסקי ויחסי הממשל האמריקני עם ישראל. רוב שנותיו התגורר בעיר תל אביב בשנותיו האחרונות התגורר בבנימינה. בן 89 היה במותו. הותיר אחריו את אשתו, יהודית, ושני בנים. אחיו הוא העיתונאי גיל קיסרי. על מצבת קברו של אדר קיסרי נחקק בזה הלשון: "עיתונאי, סופר אידיאליסט, לוחם רודף צדק ויושר אהבת המולדת נר לרגליו משפחתו בראש מעייניו".
נעמי קפלנסקי - סמוך לקברו של קיסרי בצד המזרחי של בית העלמין קברה הטרי של המפיקה והיוצרת הדוקומנטרית נעמי קפלנסקי שהלכה לעולמה לפני חודשים ספורים ביוני 2016. נעמי נולדה בבנימינה בשנת 1928. בשנות ה-60 נטלה חלק בהקמת תיאטרון חיפה כשעבדה לצידו של
יוסף מילוא כעוזרת אישית. במחצית שנות ה- 60 נסעה לאנגליה ללימודי טלוויזיה ב-BBC. ועם הקמת הטלוויזיה הישראלית במאי 1968 נקראה לשמש כמפיקת טלוויזיה בערוץ. קפלנסקי הייתה מעמודי התווך של הטלוויזיה הישראלית. יחד עם יגאל לוסין ואנשי צוות נוספים יצרה את סידרת התוכניות התיעודיות המיתולוגיות, "עמוד האש" ו"ירושלים שהייתה בספרד". כמו-כן הפיקה עם
אהוד יערי את הסדרה "הכוזרים" והפיקה את התוכנית "ארץ אהבתי" בהנחית
מאיר שלו. וכן נטלה חלק בהפקת תוכניות וסרטים נוספים. בת 88 הייתה במותה. נכדתה היא היוצרת והבמאית מור קפלנסקי.
מרדכי בן הלל הכהן - אני פונה משם מערבה וכאן אני מוצא במרכז בית העלמין את קיברו של מרדכי בן הלל הכהן, דמות מרתקת ורב גונית מאין כמוה. איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב. הוא נולד בשנת 1856 במוהילוב, רוסיה, השתתף בשנת 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "הלבנון", "הצפירה", "הקול", "השילוח" ואחרים.
בשנת 1905 הקים סניף של עסקיו בחיפה, והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "
שמן תעשיות").בשנת 1907 עלה לארץ ישראל, והתיישב ביפו. נמנה על מייסדי תל אביב ואף קנה, בשנת 1909, אדמה בראשון לציון היה בין מייסדיה של תל אביב ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי אגודת הסופרים העברים. בתל אביב התגורר הכהן ברחוב הרצל, בפינת רחוב לילינבלום. בהמשך עבר מרדכי הכהן לירושלים, והיה בין מייסדי בנק הלוואה וחסכון. ביתו שכן ברחוב אתיופיה, בצמוד לבית אליעזר בן יהודה. בחודש דצמבר 1936 בעת ששהה אצל בניו שמואל ודוד בחיפה לקה מרדכי הכהן בלבו . הובא למנוחות בבית הקברות בבנימינה, שבה התגוררו בניו הלל ושמעון. בנו דוד הכהן (1898-1984) היה לימים הציר הראשון של מדינת ישראל בבורמה, חבר בכנסת ישראל ויו"ר ועדת חוץ וביטחון שלה .אחות אחיו יצחק, רוזה כהן. הייתה אמו של
יצחק רבין.