צופרי האזעקה, שייללתם נשמעה בשבוע שעבר ברחבי הארץ במסגרת תרגיל פיקוד העורף, הם רק חלק משורה של אמצעים לשידור לאזרחים, בזמן אמת, של התרעות מפני סכנות כגון נפילת טילים. השינויים הטכנולוגיים, שגרמו לכך שמרבית האזרחים צמודים לנייד שלהם בערך כמו שחיילים קרביים צמודים לנשק, הביאו את פיקוד העורף להתאים את עצמו לעידן חדש, ובכך להגביר את הסיכוי להצלת חיי אדם.
זוהי מגמה שהחלה כבר לפני שלוש שנים, אז התחיל פיקוד העורף לשלב אמצעים שונים במסגרת ההתרעות שמטרתן להודיע לאזרחים מתי עליהם להתפנות למרחב המוגן הקרוב ביותר. במהלך המלחמה האחרונה בעזה,
צוק איתן, ניתן היה לראות את היעילות של מערכות אלה, כאשר התרעות הגיעו לטלפונים הניידים של האזרחים במקביל ואפילו לפני השמעת הצופרים, והצילו חיים, באופן ודאי.
מי שאחראי לניהול, פיתוח ותפעול המערכות האלה הוא רס"ן
מאיר אדרי, קצין אג"מ במחלקת התקשוב של פיקוד העורף, שיחד עם צוות הפיתוח והטכנולוגיה שתחתיו עבד מסביב לשעון כדי לתרגל את מערכת ההתרעות המשולבת.
רס"ן אדרי אמר כי מערכת ההתרעות היא אחד הנושאים שעומדים על סדר היום של מערכת הביטחון בכלל, וצה"ל ופיקוד העורף בפרט. "התכלית העיקרית שלנו היא להציל חיי אדם", ציין בשיחה עם
אנשים ומחשבים. "הטכנולוגיה משתנה כל הזמן. בכל יום צצים אפליקציות חדשות ואמצעים חדשים, והמשימה שלנו היא להיות ללא הפסקה עם היד על הדופק, להתעדכן ולפתח אפליקציות שיקצרו מאוד את זמן ההתרעה - מהרגע שמזהים את האיום ועד העברת המסר לאזרחים. הפלטפורמות דרכן משדרים את ההתרעות אומנם אינן חדשות אבל הכלים ואמצעי השידור משתכללים כל הזמן, בעזרת טכנולוגיות שיודעות לפלח אוכלוסיות ולזהות מיקומים".
בהקשר הזה, התוכניות הקיימות מאתגרות ומרתקות, גם מהמעט שניתן לחשוף מהן. באופן כללי אפשר להגיד כי המגמה בעולם ההתרעות, כפי שפיקוד העורף רואה אותה, היא פרסונליזציה שלהן. מדובר בשינוי תפיסה משמעותי, מאחר שעד היום ההתרעות היו ברובן כלל ארציות או מרחביות, בכל המדיות ובכל המקומות. במערכות שמפותחות כיום בפיקוד העורף, על-פי אדרי, ניתן יהיה לשדר התרעות ממוקדות לאנשים באזורים מסוימים, בהתאם לאזור שבו מזוהה האיום. בעתיד הלא רחוק ניתן יהיה להתריע ברמת השכונה ואפילו הרחוב.
"בשלב הראשון, אנחנו מתמקדים ברמה העירונית-אזורית", אמר אדרי. "אם נזהה טיל והמערכות יתריעו שהוא אמור ליפול בעיר ספציפיות, ההתרעות תהיינה רק לתושבים שגרים באותה העיר".
בתרגיל העורף שהיה בשבוע שעבר קיבלו תושבי המדינה טעימה קטנה ממגמה חדשה זו, כאשר הצופרים הופעלו בהדרגה באזורים שונים, בסדר מסוים, ולא בבת אחת בכל הארץ. כעת מבקשים בפיקוד העורף להעמיק את הפילוח בהעברת המסרים ולהגיע לאוכלוסיות ממוקדות יותר, על בסיס הפלטפורמות הדיגיטליות המוכרות כמו אינטרנט, מכשירים ניידים ואפילו באנר על מסך הטלוויזיה.
מאחורי הפתרונות האלה יש שורה של מערכות טכנולוגיות, מערכות מידע, אינטגרציה עם תשתיות תקשורת ואפליקציות למכשירים ניידים. הכול נמדד בדיוק של שניות, כי מדובר בחיי אדם.
המטרה: להמשיך בשגרה גם בזמן מלחמה
"ההשקעות האדירות האלה הן מחלק מתפיסת הביטחון של ישראל", אמר אדרי. "תפיסה זו אומרת שאם יש חשש לאיום באזור מסוים, אין סיבה להפעיל אזעקות בכל המרחב או בכל הארץ. המשמעות היא עצומה: זה מאפשר המשך חיי שגרה בכל האזורים שלא מאוימים, יש יותר ביטחון ורוגע אצל האזרחים, ויש לזה גם השלכות על המשק, הכלכלה וההתמודדות של העורף בזמן חרום".
השורה התחתונה: התחזיות של מערכת הביטחון מלמדות על כך שמצבי החרום הבאים, מבצעים או מלחמות, יעמידו שוב את העורף במבחנים לא פשוטים. כדי להיערך לכך יש לפיקוד העורף שתי מטרות מרכזיות: האחת היא שכלול של מערכת ההתרעות והתאמתה לכלים ולאמצעים שיש בידי מרבית האזרחים, ובכך הגדלת הסיכוי להציל חיים. המטרה השנייה, והמקבילה, היא שמירה ככל הניתן על חיי שגרה, גם במצבי חרום, באזורים ובמקומות שבהם זה מתאפשר, ובכך מתן תרומה משמעותית למורל הלאומי - מרכיב חשוב מאוד בעת מלחמה.
