תלמידי כלכלה נהגו להסתלבט על התבטאויות חסרות שחר, של פוליטיקאים, בענייני כלכלה. לאחרונה אפשר להוסיף כלכלנים לרפרטואר.
בנושא מיסוי הדירה השלישית העריכה נגידת בנק ישראל, המחזיקה בתואר ד"ר לכלכלה, שמחירי השכירות יעלו ומחירי הדירות ירדו. נציג האוצר אף הגדיל לעשות וטען שגם מחירי השכירות ירדו. כל שעליהם לעשות הוא לרענן את זכרונם משיעורי מבוא לכלכלה. שם למדנו שכשעולה מחירו של מוצר עולה הביקוש למוצר התחליפי שלו.
במקרה שלנו דירה בהשכרה היא תחליף לדירה בבעלות. בהנחה שעקומות הביקוש וההיצע הן בעלות גמישות נורמלית, פחות מ-1 וגדול מ-0 הרי לפחות חלק מהעלאת המס תתגלגל על שוכרי הדירות דבר שיגרור לעליה בביקוש לדירות לקניה,לדוגמה של שוכרים, שיביא עמו לעליה במחירי הדירות. נוסף על כך עם עלית מחירי השכירות תגדל התשואה על דירות להשכרה דבר שיניע בעלי דירות יחידות לקנות דירה שניה להשכרה.
התבשרנו שהאוצר גייס 200 מיליון דולר באגרות חוב שמועד פרעונן בעוד 30 שנה. הוא גם התגאה שהוא שילם ריבית קבועה ברמה של 3.57%. השאילה היא מדוע? מדינת ישראל "מפוצצת" במט"ח. בנק ישראל מתקרב לרזרבות של 100 מיליארד דולר והמשק הישראלי מלווה,נטו, לחו"ל סך של 85 מיליארד דולר. אם היה מגייס את הסכום בשקלים היה משלם רק1.1% צמוד מדד או כ-2.9% ללא הצמדה.
עם העלויות הנוספות של הוצאות ההנפקה האוצר משלם עבור גיוס חוב בחו"ל בעלות נוספת של קרוב ל-200 מיליון דולר במצטבר לאורך כל התקופה. במקום לפרוע חובות במטבע חוץ ולהקל על האילוץ של בנק ישראל לרכוש מטבע חוץ כדי לעצור את ייסוף השקל דואג האוצר להמשיך וללחוץ על הקופה זו לא פעם ראשונה בשנים האחרונות. כאן אין צורך בלמודים גבוהים את החשבון יודע לעשות כל בעל דוכן בשוק.כל סמנכ"ל כספים שהיה מבצע טעויות קטסטרופליות מעין אלה לא היה נשאר בתפקידו.
גם המפקחת על הבנקים על-אף השכלתה מבצעת טעויות אלמנטריות בהגיבה על ענייני דיומא. היא מכריזה ששערוריית וולס פרגו בו פתחו חשבונות פיקטיביים נוספים ללקוחות תמנע בישראל מאחר שהפקוח עומד על המשמר. שערורייה דומה יכולה לקרות בישראל לא תוך חיקוי מלא של מה שקרה בארה"ב. גם גיוס מסיבי, תוך הטלת יעדים, של לקוחות צרכני אשראי יכול לספק בסיס לשערורייה לא מבוטלת. הכרזתה שחקיקת מגבלת השכר בבנקים תפגע באיכות הניהול כבר מוכחת כלא נכונה. הצדקתה את העלאת הריבית על משכנתאות תוך נימוק שהסיכון גבר רחוקה מלהיות אבן פינה בניתוחיה. ראשית אם בנק צופה סיכון במתן הלוואה עליו לא להעניקה. שנית עצם התבטאותה נותנת אור ירוק להעלאת רבית. בנוסף לכך, מצב בו הבנקים מוכרים משכנתאות למוסדיים תוך רצון לשמור על הרווחיות מקבלת רוח גבית מאמירתה. עליה למנוע מהבנקים להישאר רק עם חבילה קטנה בת 20% מהמשכנתאות דבר שעלול להוביל למשבר הדומה לסב פריים האמריקני.