תחום המחשוב ומערכות המידע ברצפת הייצור היה מאז ומתמיד אחד התחומים היותר מורכבים ופחות מדוברים. משאבי הייצור, המכונות ומערכות הניהול והבקרה פועלים עדיין, בחלק גדול מהמפעלים והחברות, על בסיס טכנולוגיות מדורות קודמים, שלא מצליחות למקסם את המידע הרב שזורם מהם ולתרגם אותו להתייעלות אמיתית ולחיסכון בהוצאות.
השבתת מכונה - בין אם היא יזומה, כדי לערוך בדיקות מעמיקות, ובין אם כתוצאה מתקלה - היא אופציה שלא קיימת במפעלים גדולים, בגלל הנזקים העצומים שפעולה כזו עלולה לגרום להם. את הצורך הזה - החשיבות לדעת בזמן אמת על גורמים שמשבשים ייצור או כלים שלא מנוצלים, מבלי להשקיע בהחלפת מערכות יקרות - זיהו לפני שלוש שנים יזמי הסטארט-אפ הישראלי
n-join, שפועל מחממת הסטארט-אפים של
טרה ונצ'רס ביקנעם.
המערכת של n-join "מקשיבה" ועוקבת בזמן אמת אחרי הרכיבים, הבקרים והמערכות שמפעילים את קווי הייצור, תוך כדי העבודה שלהם, מבלי לגרום לשינוי או שיבוש כלשהו בפעילות השוטפת. תוך כדי ה-"הקשבה", המערכת משחררת מידע מגוון, ויזואלי, בזמן אמת, שמציג בפני המהנדסים ואנשים הטכניים במפעל תמונת מצב מדויקת לגבי מה שקורה ברצפת הייצור.
"הפתרון שלנו לומד כיצד המכונות במפעל עובדות, איך הן מתקשרות ביניהן, מהו הסטנדרט ואילו סטיות עלולות להתקיים", הסביר
חיים פרטינסקי, מנכ"ל וממייסדי n-Join. "בכל פעם שמתרחשת סטייה במידת החום או זרימת המים, המערכת מתריעה ומודיעה לעובדי המפעל. התוצאות המיידיות הן חיסכון והפחתת הסחורה הפגומה אותה יש לזרוק, ולנסות וליצור במקומה מוצרים איכותיים ומדויקים. זו רק דוגמה אחת".
ממשק המשתמש במערכת הוא פשוט וקל להפעלה. מדובר במערכת שולחנית שמתממשקת באופן שקוף לכל מערכות הדיווח והבקרה של המפעל.
לדברי פרטינסקי, "אנחנו מאפשרים לכל בעל מפעל, בהשקעה לא גדולה יחסית, להפוך את המפעל שלו לחכם".
"האתגר הוא לחבר את כל המידע - ובשקט" פירטינסקי הקים את n-join לפני שלוש שנים יחד עם שני יזמים נוספים -
אלקנה פורג ואור בירן. הוא עצמו בעל ניסיון של 20 שנים בתחום מערכות המחשוב והייצור בעולם התעשיה, וניסיונו הרב הביא אותו לזיהוי הצורך ולחיפוש הפתרון.
"מערכות הייצור במפעלים מייצרות גם מידע - ובכמויות מטורפות", אמר. "יש מאות בקרים בכל מערכת שמשדרים כל הזמן מידע - החל ממחסור בחומר דרך סתימה באחד הצינורות וכלה במאות פריטי מידע נוספים. האתגר הוא לחבר בין כל המידע, לתרגם אותו לתמונה מלאה שמאפשרת לכל אחד מבעלי התפקידים במפעל לדעת מה קורה ולעשות את כל זה בפעילות שקטה, שלא עוצרת את המכונות".
הוא ציין כי "בעולם, עלות השבתת מכונה במפעל ייצור בינוני ומעלה היא 150 אלף דולר לשעה, כשבישראל עומד הנתון על כ-200 אלף שקלים. אנחנו מאפשרים לחסוך את העלות הזאת וזה שיקול משמעותי בשיקולים לבחירת המערכת".
זכייה במספר תחרויות והתקנות בקוקה קולה n-join מעסיקה 17 עובדים והיא גייסה עד כה 1.3 מיליון דולר, כולל סיוע מהמדען הראשי. בכוונתה לגייס סכומים נוספים. החברה עומדת לעבור בקרוב למשרדים חדשים בנתניה.
קרן טרה ונצ'רס הוקמה ומנוהלת על-ידי ד"ר
אסטורה מודנה וד"ר הרולד וינר. היא מתמקדת בהשקעות בתחומי שונים, כגון מזון, אנרגיה, בריאות ותחבורה.
ההתקנה הראשונה של המערכת של n-join הייתה באחד המפעלים של התעשיה הקיבוצית, שמתמחה בהכנת מזון תערובת לבעלי חיים. מדובר בתהליך שכלל שני ביקורים: מהפעם הראשונה חזרו אנשי n-join עם "שיעורי בית", לאחר שהבינו שעליהם לכתוב את הקוד מחדש. בפעם השנייה, מנהלי אותו המפעל התלהבו וקנו מהם את המערכת.
גם השוק העולמי התלהב. הפתרון הישראלי זכה במספר פרסים בינלאומיים בתחרויות נחשבות וקיבל חשיפה תקשורתית. לא מכבר זכתה החברה במקום הראשון בתחרות הסטארט-אפים Autobahn, לאחר שגברה על 300 מתחרים, ביניהם יצרניות תוכנה מאירופה.
בנוסף, שולב הפתרון של n-join בפרויקט בינלאומי של קוקה קולה, Coca Cola bridge, שמטרתו לאתר יוזמות חדשנות בכל העולם. המיונים להשתלבות במיזמים אלה הם קפדניים ועצם הבחירה של החברה הישראלית מהווה עבור היזמים תעודת כבוד.
קוקה קולה (Coca Cola) אף התקינה מערכות של n-join במתקניה. אחד הלקוחות הבולטים הנוספים שלה הוא קבוצת שטראוס ובין שותפיה העסקיים ניתן למצוא את סיסקו (Cisco), אינטל (Intel), ג'נרל אלקטריק (GE) ודויטשה טלקום (Deutsche Telekom).
לא מכבר הודיעה החברה כי היא פותחת סניף בהיידלברג שבצפון גרמניה, שיהיה אחראי לתהליכי הפיתוח העסקי והשיווק של מוצריה באירופה. בראש פעילות זו עומד יוסט דורקן, שהגיע ל-n-join אחרי ששימש כמנכ"ל ונשיא מכון SAS, ולאחר שייסד מספר חברות, שאחת מהן היא חברת ייעוץ שנמצאת כיום בבעלות HPE.
לדברי דורקן, "הטכנולוגיה שלנו היא עתידו של הייצור באשר הוא, והשוק האירופי זקוק לה כדי להתפתח ולייצר בידול תחרותי".