בחירתו הסהרורית של
דונלד טראמפ בארה"ב הותירה, ללא צל של ספק, את קנצלר-גרמניה, אנגלה מרקל, כבלם יחידי של פוליטיקת-מרכז אירופית שפויה, הניצבת אל מול התעוררות לאומנית-פופוליסטית זולה ודוחה.
עיני העולם, במיוחד של אירופה, נשואות עכשיו בערגה די בולטת, אל "גברת הברזל" הנכבדה מגרמניה, שתרוץ בספטמבר הבא לכהונה רביעית בארצה. בינתיים נחשבת אנגלה מרקל למתמודדת המובילה בבחירות הצפויות. אף שהתמיכה בה צנחה במהלכו של משבר הפליטים - עלה בידיה להתאושש ממנו, וסקרים עדכניים מצביעים בעליל שלקואליציה נגדה אין שום סיכויים. כתוצאה מכך סביר להניח שמרקל תיוותר על-כנה כקנצלר-גרמניה עד לשנת 2021 - שיא-כהונה בתפקיד הנכבד.
עמוד התווך
לא בכדי נשואות אליה עיני העולם הנאור, וזאת לנוכח עלייתן הגדולה של מפלגות הימין הלאומניות באירופה, וגם מול בחירתו יוצאת הדופן של דונלד טראמפ, שכמותן הוא תומך במפורש באפרטהייד. כך או אחרת, ברור בהחלט שבחירת דונלד טראמפ לנשיאות בארה"ב היטתה את הכף בבירור עבורה. תפקידה של ארה"ב, כמי שמבטיחה את הסדר הליברלי הפוסט-מלחמתי, מוטל עכשיו ממש בספק, ואנגלה מרקל היא התקווה האחרונה למנהיגות שתוכל להגן על ערכי המערב מטיפוסים לא-צפויים, נוסח נשיא-רוסיה,
ולדימיר פוטין, והנשיא הטורקי, טאיפ
ארדואן.
בצד היותה עמוד התווך הבולט היחיד בעולם, המגן על גלובליזם קוסמופוליטי, תמשיך כמובן אנגלה מרקל לשמור גם להבא על קיום הממסד הקיים באירופה, ולהדוף לאחור כל ניסיון לאומני לשנות את פניו מקצה לקצה.
