האופוריה בקרב מקורביו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מתחילה להתפוגג לאחר שהסתיימה הוועידה השביעית של תנועת פתח שבחרה הנהגה ומוסדות חדשים לתנועה, עכשיו צריכה ההנהגה החדשה לחזור ולהתמודד עם המציאות הקשה המקומית, האזורית והבינלאומית.
מחמוד עבאס הצליח אמנם, באמצעות הוועידה ובסיוען של ישראל וקטר, לבסס עוד יותר את מעמדו בתנועת פתח ולהרחיק את כל מתנגדיו ובראשם מחמד דחלאן, אולם, לוועידה שכינס לא הייתה שום בשורה בכל הקשור לפריצת המבוי הסתום המדיני או לגבי הפיוס הפנים-פלשתיני, למרות השתתפות נציגי תנועת חמאס בוועידה.
במהלך הוועידה נשא מחמוד עבאס נאום שארך יותר משלוש שעות אולם לא היה בו שום חזון מדיני או רעיונות חדשים.
האסטרטגיה הפלשתינית נשארה כפי שהייתה, בינאום הסכסוך עם ישראל ומאבק עממי משודרג תחת הכותרת "ההתנגדות העממית החכמה".
מחמוד עבאס מתכוון למקד את מאמציו בזירת האו"ם כדי ש"פלשתין" תתקבל כחברה מלאה באו"ם.
חוסר הבהירות המדינית הוא בעוכריה של הרש"פ, נראה כי ממשל אובמה היוצא איננו מתכוון לעשות שום מהלך נגד ישראל בזירת האו"ם ובוודאי גם לא הממשל החדש הנכנס של
דונלד טראמפ. גם גורלה של היוזמה הצרפתית שמחמוד עבאס השקיעה בה את כל יהבו איננו ברור, הוועידה הבינלאומית שהייתה אמורה להתכנס עד סוף השנה הנוכחית תידחה כנראה למועד בלתי ידוע.
מחמוד עבאס הצליח לממש את כל תוכניותיו ביחס לכינוסה של ועידת פתח אך הדבר איננו פותר את יחסיו העכורים עם "הרביעייה הערבית" (מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ) לאחר שדחה את בקשתה להתפייס עם מחמד דחלאן, מצרים תאפשר ככל הנראה, עוד החודש, למחמד דחלאן לכנס בשטחה ועידה בהשתתפות אלפים מפעילי פתח שתיקרא תיגר על החלטות הוועידה ברמאללה.
מחמוד עבאס איננו יכול להרשות לעצמו לוותר על התמיכה של מדינות ערב ויש להניח שהוא ינסה עכשיו בעדינות למצוא מסילות כדי להתפייס עם "הרביעייה הערבית". בניגוד לציפיות, ועידת פתח השביעית לא קבעה מחדש את אופי היחסים עם ישראל וגם לא חזרה על החלטות המועצה המרכזית של אש"פ מלפני יותר משנה בדבר ביטול הסכמי אוסלו והתיאום הביטחוני עם ישראל.
מחמוד עבאס ביסס באמצעות הוועידה את מעמדו כדיקטטור שכל סמכויות השלטון בידיו ועל פיו יישק דבר. גם בהנהגה החדשה שנבחרה אין שום חדש, מרבית חברי הוועדה המרכזית (פוליטבירו) של פתח הינם מוכרים כנאמניו של מחמוד עבאס, כל אלה שהתנגדו לו או מתחו עליו ביקורת סולקו ממוסדות פתח.
בשטחים נמתחת ביקורת על מחמוד עבאס על כך שלמזרח ירושלים אין ייצוג בוועדה המרכזית החדשה וכי לרצועת עזה אין ייצוג הולם.
גם הזירה הלבנונית הודרה מעמדות השפעה במוסדות פתח, מדובר בזירה חשובה שיש בה 12 מחנות פליטים פלשתינים דבר שמנוצל ע"י מתנגדי עבאס לצורך ניגוחו.
גם אחרי הוועידה תנועת פתח ממשיכה להיות
מפלגת השלטון, התנועת הפכה לגוף שנותן שירותים לאוכלוסייה אך הפסיק להיות גוף הלוחם בישראל.
ועידת פתח לא איחתה את הקרעים בתנועה אלא הרחיבה אותם, הקרע בין הפלג של מחמד דחלאן לבין מחמוד עבאס ותומכיו העמיק והתרחב וגם הפיצול בין הגדה לרצועה נמשך ללא מוטיבציה של תנועת פתח להתפייס עם חמאס.
המהלכים הבאים שאותם מתכנן מחמוד עבאס הינם בחירת סגן ליו"ר תנועת פתח וכינוס המועצה הלאומית הפלשתינית(מל"פ). מחמוד עבאס סגר את ועידת פתח בנאום שבו הוא אמר כי הוועידה השיגה את "הג'יהאד הקטן" וכי על הפלשתינים לעשות כעת את "הג'יהאד הגדול". מקורביו מפרשים את המילה " ג'יהאד" במונח של "מאמץ" ולא במובן המקובל של "מלחמת קודש".
הוא הדגיש את הצורך בסיום הפיצול בין הגדה לרצועה שפגע בבעיה הפלשתינית ואת הצורך באחדות לאומית. בנוסף, הוא התחייב לכנס את המל'פ בתוך שלושה חודשים.
מבחנו של מחמוד עבאס הינו מבחן המעשה, כפי שהדברים נראים כעת לא היו בוועידת פתח שום בשורות חדשות לציבור הפלשתיני אשר גילה אדישות כלפיה ותוצאותיה.
הפלשתינים בשטחים לא התרגשו "ממשחק הכסאות" בצמרת התנועה ולא התרשמו מהבטחותיו של מחמוד עבאס לעשות הכל כדי להתפייס עם תנועת חמאס.
הסיכוי שתוצאות הוועידה יביאו לשינוי בחייהם של תושבי השטחים שואף לאפס, מבחינתם מדובר בהצגה שתוצאותיה ידועות מראש ואין לתלות תקוות בהבטחותיה.
