כשהמילה "פרחח" מופיעה ליד המילה "כנסת", מיד עולה שמו של
אורן חזן בנשימה אחת. אבל בעוד שהפרחחות של ח"כ חזן גובלת בשובבות נערית ובטוב-טעם, עולה עליו
סתיו שפיר (31) בפרחחיותה, פרחחות שמאחוריה - בניגוד לחזן (ואם תרצו גם
יואל חסון) - רשעות צרופה.
בניגוד לדמותה כלוחמת צדק, מכירים חבריה למליאה דמות אחרת לחלוטין של טהרנית בגרוש. פרלמנטרית שכלפי חוץ מציגה לראווה נוצות טווס, אך בתוך-תוכה היא צבועה. היא מזכירה את אותו חזיר שוכב, שפושט טלפיו לומר "ראו שאני טהור".
ועדת הכספים התכנסה לדון באישור התקציב. כל חברי הכנסת של האופוזיציה חלקו שבחים ליו"ר
משה גפני על ניהול הגון וענייני של הישיבה תוך מתן מענה לשאלותיהם, חוץ ממנה. כדרכה, היא השתוללה כדי שלא יהיה מנוס אלא להוציא אותה מן הדיון. בכנסת הקודמת היא עשתה את התרגיל הזה ליו"ר ועדת הכספים דאז,
ניסן סלומינסקי, והפעם ניסתה לעשות זאת שוב לגפני.
מוציאים אותי מהוועדה כי אני שואלת שאלות - התבכיינה שפיר בפייסבוק. היא לא גילתה לקהל עוקביה הנאמנים, כי סירבה לקבל תשובות, ושלכל ה"שאלות החכמות" ששאלה כבר ניתנו תשובות. העוזר שלה היה דרוך עם הסמארטפון לצלם איך היא מוצאת מן הוועדה. אחרי תמונת ניצחון כזו, היא יכולה ללכת הביתה.
מה שקהל מעריציה של סתיו שפיר אינו יודע, זה שרק כמה שעות קודם, בדיון בוועדת השקיפות אותה היא מנהלת, סילקה היא-עצמה מהדיון את ח"כ
יפעת שאשא-ביטון, שתקפה אותה. שאשא-ביטון הטיחה בה דברים קשים על התנהלותה הנכלולית, תוך הטיה של נתונים והתעלמות מן העובדות [ראו סרטון בתחתית הרשימה]. שפיר התקשתה להתמודד עם הסרת המסיכה מעל פניה, ושיסעה את דבריה של ה"סוררת" תוך שהיא מנסה לסתום לה את הפה. משנוכחה כי חברת הכנסת מסיעת כולנו אינה מתכוונת להתכופף, בחרה שפיר באקט דורסני והורתה להוציא אותה החוצה.
זו אינה הפעם הראשונה בה מתנהלת שפיר בדורסנות. את הוועדה בראשותה היא מנצלת בלהיטות יתר כדי לנגח את הימין בישראל, ופחות מכך כדי להביא לשקיפות - תחום בו הישגי הוועדה נמוכים במיוחד.
חוסר שקיפות היא מגלה גם לגבי עצמה. היא התנגדה להעלאת שכר הח"כים, אבל בניגוד לח"כים אחרים - לא סירבה לקבל את אותה ההעלאה. כשנשאלה מדוע, השיבה שתרמה את הכסף לעמותות, אך סירבה לפרט אלו עמותות, מה שמעמיד בספק את מהימנות דבריה. מה מונע משפיר לתרום לאותן עמותות-לכאורה מהמשכורת הגבוהה אותה היא מקבלת כח"כית וכיו"ר ועדה, מבלי להזדקק לאותה העלאה? לשפיר הפתרונים.
סתיו שפיר היא המודל לאופן בו לא אמור חבר כנסת להתנהג כגורם מפקח על עבודת הממשלה. היא מתנשאת על פקידי הממשל, משתלחת בעובדי ציבור מקצועיים, רומסת את כבודם, אינה מאפשרת להם להשיב וכשהם מצליחים להשחיל מילה - הם מותקפים על ימין ועל שמאל (ליתר דיוק - רק משמאל), רק כי שפיר מקובעת על ראייה צרה וילדותית באופק של נמלה שאינה מצליחה להביט על המכלול.
כאשר התנפל עליה בדם-לבו ח"כ
ג'מאל זחאלקה במליאה ואמר שאפילו "שלום" היא אינה אומרת לו, הוא שימש פה לרבים מחברי הכנסת, שמכירים היטב את ה"אפס ביחסי אנוש" הזאת. אלה יודעים לספר על טיפוס של סנובית קרה וצבועה שרואה בהם אוויר. אבל האוויר היחיד שיש בכנסת הוא הרוח שעושה סתיו שפיר - כלי ריק וצווחני שכל מהותו היא משחק ה"שוּפוּנִי". איסתרא בלגינא קיש קיש קריא.
