חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, בדבר הפרחת השממה בנגב אינו עומד עוד לנגד עיניהם של מרבית הישראלים. מרביתם (67.5%) לא היו מוכנים להעתיק את מגוריהם לנגב, גם בעבור משרה אטרקטיבית באזור. כך עולה מסקר שערכה המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה לקראת כנס "מנהיגים שינוי בנגב" שמתקיים היום.
מהסקר עולה כי 17.7% בלבד הביעו את נכונותם במידה רבה להעתיק את מקום מגוריהם לנגב, במידה שהיו מציעים להם משרה אטרקטיבית באזור.
69.1% בעלי השכלה אקדמאית ציינו "מידה נמוכה" על נכונתם לעבור להתגורר בנגב. הבדלים נמצאו בגישה בין גברים לנשים. יותר גברים (26.5%) הביעו נכונות במידה רבה לעבור לגור בנגב, לעומת 9.8% מהנשים, אשר היו מוכנות לעבור לגור בנגב, במידה והיו מציעים להן משרה אטרקטיבית.
הבדלים נמצאו גם בגישה בין חילוניים ודתיים. 19% בקרב אלו המגדירים את עצמם מסורתיים היו מוכנים לעבור לנגב, לעומת 17.7% בקרב החילוניים ו-15% בקרב הדתיים-חרדים. מרבית החילוניים והדתיים (מעל 64%) הביעו נכונות מועטה בלבד לעבור להתגורר בנגב.
בחלוקה על-פי אזורים גאוגרפיים עולה כי מרבית תושבי הצפון וחיפה (72.3%) אינם מוכנים לעבור לגור בנגב גם בתמורה למשרה אטרקטיבית. 76.5% מתושבי תל אביב והסביבה הביעו את התנגדותם לעבור לגור בנגב, 66.9% מתושבי השרון אינם מוכנים לעבור להתגורר בנגב, וגם 55.6% מתושבי ירושלים והדרום הביעו נכונות מועטה בלבד לגור בנגב.
הנימוק העיקרי של אלו אשר הביעו נכונות מועטה לעבור לגור בנגב (כ-30%) היה - "טוב לי היכן שאני גר". 25% השיבו כי המקום רחוק להם מקרובי משפחה וחברים, ו-18.8% השיבו שאין מה לעשות בנגב, משעמם.
ממצאי הסקר יוצגו בכנס "מנהיגים שינוי בנגב" אשר יערך היום (5.12.06) בהשתתפות חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות ואנשי אקדמיה ותקשורת. בין המשתתפים: שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, ח"כ פרופסור אבישי ברוורמן ועוד. הכנס יעסוק בתוכנית הממשלה "נגב 2015" המהווה תוכנית בת עשר שנים שמטרתה לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין תושבי הנגב לתושבי מרכז הארץ, יבדוק את התפתחותה ויאפשר במה משותפת למובילי דעה בנגב. מנחה הכנס דן שילון. הכנס יערך במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.
