כמו רוב אזרחי המדינה היהודים אני עומד נפעם נוכח חוסר יכולתם של נבחרי הציבור לעשות סדר בתקשורת ולגרום לכך שזו תחדל להתקיים במתכונתה הנוכחית. כמדומני שהיה ניסיון כזה, רפה, קלוש וחלשלוש - לשנות סדרי עולם - עם התאגיד המפורסם שעוד בטרם החל לפעול התברר שיהא אותה גברת בשינוי אדרת. האמת היא שעל-מנת להקים תקשורת אחרת אין מנוס אלא לערוף ראשים (לא כמו דאעש כמובן...), לשלוח אנשי תקשורת רבים מאוד לבתיהם משם יוכלו לקבל תפקיד נחשק באל ג'זירה או סי.אן.אן. כל זה כמובן בתנאי שיציגו קבלות על פעלם למען אויבי ישראל והרי כאלה יש להם למכביר...
מנין אני למד את זה? מהיקף התופעה הקשה הזו של מרעילי בארות מבית, להם סדר יום פוליטי מובהק ממנו אינם יכולים ואינם רוצים להיפרד, גם בעת שהם עושים שימוש במשאב הציבורי היקר השייך לציבור בו הם משטים, לו הם מכזבים ובסדר יומו הם שולטים.
ראו עד אנא הגענו - עורכי חדשות, מגישי תוכניות אקטואליה, קרייני חדשות שמנקודת ראותי הם סוג של פקיד או עבד כי ימלוך, כל אלה מתעללים בנבחרי ציבור, ממש כך. אה מחילה, כמעט שכחתי, ההתעללות היא רק בנבחרים מהימין ה"פשיסטי", ה"נבער", הפנאטי" וה"חשוך". ה"נאורים" זוכים שם בתקשורת לחיבוק וחיוך, לאמפתיה ושיתופי פעולה, טון נעים ורך, הרמות להנחתה היכן שצריך ומה לא בעצם, הכול כלול...
וחדשות טובות ומחמיאות לשלטון ימני לא תמצאו אצלם. הרחבת פעילות מדינית באפריקה, קשרים חסרי תקדים עם הודו וסין, יצירת מעמד של מעצמת נשק ומעצמת היי-טק- כלאם פאדי, אולי בין פינת הבישול לתחזית, ב"קטנה" כמובן...
מוח ציפור
ראו כיצד השרה
מירי רגב מושפלת ומבוזה חדשים לבקרים תוך מתן במה נרחבת למבקריה, אנשי שמאל מתכלה נרגנים וזועפים הרואים כיצד מפעל חיים בולשביקי מטופל סוף-סוף כפי הראוי לו ובהתאם למגיע לו. ראו את נתניהו האומלל אליו נטפלים בכל דבר ועניין- בקבוקי שתייה, טיסות, נהגים, מתנות (אמיתיות או מדומות), שוחד, כסף בגרביים, וכמובן שרה, שרה ושוב שרה. רק לאחרונה החל נתניהו משיב מלחמה. אולי ייפול סוף-סוף האסימון ויבין שבציוצים ותגובות מינוריות לא סגי?
והיום השר ארדן שאיש תקשורת נלוז וחסר דרך ארץ שלא לדבר על נעדר אתיקה עיתונאית "מתבייש בו" כפי הפרסומים. ומה תגידו על מגיש תוכנית אקטואליה שמעל האקרן נראה בבירור (בלי הדמיה) שמוחו סתום ו/או גודלו כגודל מוח ציפור קטנה, המטיח בפני מרואיין ימני כי הוא המראיין שייך ל"אליטה האינטליגנטית"? ומה נאמר על מראיין בכיר העושה ברשת כבתוך שלו, קם כל בוקר ומשמיע הגיגיו הפוסט ציוניים ואנטי יהודיים, אשר בהזדמנויות שונות טורק טלפון למרואיין ימני בלא אומר ובבוטות מקוממת.
וכיצד נתאר מראיינים אחרים אשר בעת מלחמה מזמינים לשיחות פיוטיות ראשי מחבלים (ואנשי שמאל קיצוני), ג'ינג'ים, משופמים, (ושמאל קיצוני), מיתממים (וראשי ארגוני שמאל קיצוני) ארסיים ומתריסים כנגד כל הקדוש לנו היהודים? כיצד נתייחס למנחה פנל התוקף את איש הימין התורן, קוטע אותו, משתלח בו ובה בעת מתרפס ומתחנף למחבל או לאביו או למשלחו או לאמו או ל"נרטיבו", הכיצד נכנה זאת אם לא בגידה באינטרס לאומי, החלשת מורל העם, זריעת יאוש ופחד, ובה בעת מתן רוח גבית לאויב וחיזוקו?
ומדוע זה כמעט כל אימת שפרשן מגיע לאולפן אנו יודעים מראש לנחש מה יגיד ואת מי יתקוף? לשם מה מוחזקים אצל מפיקי התוכניות רשימות של אנשי שמאל מובהקים ואלה נקראים להקיא משנתם הלעוסה בכל נושא - דמוגרפיה, ביטחון, צבא, "שטחים", ופוליטיקה, מה המטרה הנסתרת? מדוע השמאלנים מקבלים פינות משפטיות, תרבותיות, פוליטיות ואחרות בעוד שהמחנה הימני מלקט פירורים. הלו! - אולי לפחות חצי חצי ?...
מתק שפתיים
ולמה יהודה ושומרון מכונים "שטחים", מדוע שדרן האומר בשידור בעת מלחמה "כוחותינו" צריך אחר כך לפעול לטיהור שמו בקרב חבריו (הכמעט לשעבר לאחר פליטת הפה האומללה...)? ומי לעזאזל מרשה להם למגישים ולשדרנים לחרוץ דינו של אלאור אזריה בעוד המשפט מתקיים, לכנותו רוצח ואל הערבי הרוצח בכוח הניאו נאצי שחוסל להתייחס כקרבן ולראיין במתק שפתיים את אביו ואמו שגידלוהו וחינכוהו להיות כזה?
ומנין החוצפה ועזות המצח להעוויות המגונות ולאינו אנדו שעל פניהם ובפיהם של השדרנים והמגישים, המשדרות יותר מאלף מילים סלידה ותיעוב כלפי ימין,
מתנחלים,חרדים,תורה,ארץ ישראל וקודשי ישראל. למה לא יחסמו פיות התרעלה ויורידו אותם מעמדת הכוח הזו לעמדת פנסיונרים בלתי מזיקים?
כמו כד חרס שאי-אפשר להכשירו אלא אם כן מנתצים אותו כך התקשורת ה"ישראלית". צריך לייצר פיטורים המוניים, לשלוח את כל הממורמרים המקצועיים היודעים רק לקטר, להבאיש, להכפיש ולהוציא שם רע, לכל ארבע רוחות השמיים. יקימו להם אחר כך עמותה, או אגודה או קהילה ובהמשך יצטרפו למצעד הגאווה, שם מקומם. ואם אינם שייכים לקהילה הגאה (וחלקם כן) הרי שרובם ככולם מזדהים איתה, מקדמים יחסי הציבור שלה, הופכים הסוטה לנורמטיבי ואת איש המשפחה הנורמטיבי ל"חשוך".
באותו אופן המתנחל הוא קיצוני (אבל איש השמאל הקיצוני הוא הומאני), החרדי הוא פרזיט (אבל הקיבוצניק "משלנו" הוא מלח הארץ), הכיפה הסרוגה היא משיחית (אבל הסופר האולטרה שמאלני ואנטי יהודי הוא "איש רוח"), המזרחים הם מנשקי מזוזות פרימיטיביים ו"משתטחי קברים מקצועיים" (ואילו הנוצרים, המוסלמים, הבודהיסטים ושאר עכו"מ הם אוהבי אדם בעלי חופש פולחן) ועוד ועוד...
טיפול שורש
די!
כשנה לפני החרבת גוש-קטיף ומקצת יישובי צפון השומרון נועדתי עם איש צבא בכיר, אז בדרכו לפוליטיקה. מטרת הפגישה אותה יזמתי הייתה לשכנעו לפעול נמרצות נגד התקשורת העוינת ולחסל אותה במתכונתה הקיימת על-מנת להקים תחתיה תקשורת הוגנת, אוביקטיבית, לאומית - כזו שהעם יאהב ובה יחפץ. האיש הזה הסביר לי שאנו לא נילחם באיש, לא נסלק, לא נפטר, לא נבקר- רק נוסיף אור. יצאתי ממנו במפח נפש, אחרי שנה החלה מכונת החורבן והגירוש לפעול, ועימה עונת האתרוגים.
מה שממחיש שטיפול שורש כואב (לעברייני התקשורת שימצאו עצמם בלא פרנסה ובלא יכולת השפעה) היה אז והווה כיום צורך השעה. מה עוד צריכים לחוות מנהיגי המחנה הלאומי על-מנת להבין זאת?
ואם בהפליה אתם חפצים לדון - ראו נא את הוזה המדינה
שמעון פרס שבימיו גדל תקציב בית הנשיא באופן חסר תקדים ולא נגעו בו, התייחסו נא ל
אריאל שרון המחריב שתיק חקירה שמן גדוש ומלא נסגר על-ידי יועץ שאחר כך התכנס בין חבריו ב"עליון". או השקיפו ממעוף הציפור (לא זו שמוחה בראש הקריין לעיל מה"אליטה"...) על אוסף העטים של אולמרט שלא טופל, או על ציוריה המרהיבים של אשתו האומנית שאספנים אילי הון הצליחו לרכוש ובכך למלטם מציפורני מוזאון הלובר ששיחר לפתחה על-מנת לרכשם - כל אלה לא טופלו.
רק ביבי.
ושרה...
