זה לא סוד שילדים לא אוהבים להכין שיעורי-בית. בימים האחרונים עובדים במשרד החינוך על תוכנית מקיפה אשר תצמצם את היקפי שיעורי-הבית הניתנים כיום במוסדות החינוך.
מטרת שיעורי הבית
למתן שיעורי-בית יש מספר מטרות:
1. לתרגל את החומר הנלמד בכיתה: במקצועות ריאליים כגון מתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה, וכן במקצועות הדורשים הטמעה רחבה של החומר כגון ספרות, לשון, ערבית, ואנגלית חשוב לתרגל את החומר כדי להטמיע את השיטה הנלמדת בכיתה.
2. פיתוח ביטחון עצמי אצל הילד: כאשר מתרגלים את החומר ניתן לראות איפה התלמיד מתקשה, ובמה הוא טוב.
ככל שתלמיד מצליח לבד לפתור תרגילים ולענות על שאלות, כך ביטחונו העצמי גדל.
3. שיעורי בית מפתחים אצל התלמידים מיומנויות שונות כגון קבלת החלטות, מילוי משימות, ודחיית סיפוקים אשר יעזרו לילד בבגרותו.
המתנגדים לנתינת שיעורי-בית
1. חוקרים טוענים שבית-הספר צריך לתפוס חלק מחיי התלמיד ולתת לו זמן לעסוק בפעילות לא-פורמלית כגון הליכה לחוגים, קריאת ספרים, משחקים עם חברים ועוד.
היות והתלמיד שוהה בבית-הספר חלק גדול מהיום, נטילת שיעורי-בית מונעת ממנו לפתח כישורים חברתיים החשובים לו כל-כך.
2. שיעורי בית יוצרים מוקד לחיכוכים בין התלמיד להוריו (דבר אשר בא לידי ביטוי בדמות שקרים, העתקה וכ"ו).
מצד אחד, הילד לא אוהב שהוריו מכריחים אותו לעשות שיעורים, ואילו מצד שני כאשר ההורה מכין לילד את השיעורים הילד לא מפיק תועלת מכך כי הוא לא יכול לאמוד את יכולתו במקצוע בו ניתנים השיעורים.
3. חוקרי חינוך טוענים שילדים עושים שיעורי-בית לא בגלל שהם מבינים את חשיבותם, אלא בגלל שהם מפחדים מהסנקציות הנלוות להם.
התומכים במתן שיעורי-בית
1. שיעורי-בית מאפשרים לתרגל את החומר (דבר אשר מקל בשלב מאוחר יותר על למידה למבחן או לבוחן פתע).
2. שיעורי-הבית מאפשרים לתלמיד לפתח אסטרטגיות שונות שבהן הוא יוכל להשתמש בשלב מאוחר יותר בעת פתרון שאלה כזו או אחרת.
3. שיעורי-הבית נותנים משוב הוגן לתלמיד כמה הוא יודע את החומר הנלמד בכיתה ואת מה צריך לשפר.
מסקנה
כמו בכל דבר בחיים גם לנתינת שיעורי-בית יש יתרונות וחסרונות. אני סבור שצריך לתת שיעורי-בית רק על החומר שנלמד בכיתה ולא מעבר לכך. וכן צריך לצמצם פיתויים, ולתחום את זמני הלמידה כדי למנוע אפשרות שהילד יתחמק מהכנת שיעורי-בית.