השבוע שוחרר מכלאו בירדן החייל הירדני אחמד דקמסה שלפני 20 שנה רצח "באי השלום" שבנהריים שבע תלמידות ישראליות מבית שמש מכיוון ש"הפריעו לו להתפלל", כפי שטען להגנתו, ובגלל שהיה עליו "למלא את חובתו הדתית והלאומית".
לא מה שקרה לפני 20 שנה הוא עניינו של מאמר זה. גם לא עצם השמחה האדירה בה קיבל אותו הציבור הירדני, והתקשורת במדינות ערב, ושירי ההלל שזכה מהעם כגיבור מנצח השב משדה הקרב; אפילו לא דבריו לתקשורת כי הנערות היו פסולת יהודית שיש לסלקה מאדמת פלשתין הקדושה; גם לא דברי ההסבר של רשת "אלג'זירה" כי המדובר היה בשבע "מתנחלות", ומכאן ברור שהחייל הירדני אכן קיים חובה קדושה. אין בכל אלו כל חדש. הורגלנו כבר לחיבוקים אצל הפלשתינים להם זוכים רוצצי גולגלות של תינוקות; ולמטר הסוכריות המועפות באוויר בציבור הפלשתיני רק למשמע ה"בשורה" כי נרצח ילד יהודי. עניין של שגרה.
מה שאני מעוניין הוא להפנות את תשומת הלב להקשר של התופעה "השגרתית" הזו לעניין, לכאורה, אחר לגמרי והוא "ההסדר האזורי". הגישה של ראש ממשלת ישראל, ולמעשה של כמעט כל פוליטיקאי שאץ להציג תוכנית להסדר עם הפלשתינים (ומספרם רב ממספר האצבעות בשתי הידיים), היא שהסדר עם הפלשתינים חייב להיות חלק מהסדר אזורי עם מדינות ערב הסוניות "המתונות". הטעון המרכזי הוא שהפלשתינים יהיו מוכנים לפשרות אם מדינות ערב ילחצו עליהם, ויתנו לגיטימיות לוויתורים שלהם. גישתי היא שמדובר בחזיונות שווא, מי שחושב למשל, שהסעודים יעודדו את הפלשתינים להכיר במדינת לאום יהודית, או שירדן תדחק בהם לוותר על "זכות השיבה" של הפליטים, חיי בעולם של אשליות מתוקות. אם כבר, אז המדינות "הסוניות המתונות" רק "יסנדלו" לדעתי את הפלשתינים ולא יזוזו מילימטר מהעקרונות שקבעו בזמנו לפלשתינים בתוכנית הסעודית. מדוע?
עולם של שוטים
ראשית, בבקשה לראות את המודל של החייל הירדני כמשקף נאמנה את "הרחוב הערבי" בירדן, במצרים, בסעודיה, בקטר, בכווית, ועוד. זה לא רק "הרחוב" של השוק, של פשוטי עם; זה "הרחוב" של האליטות במדינות ערב: עורכי הדין, הרופאים, המהנדסים. מי שהוא מדמיין לעצמו את "חכמי הדת" בסעודיה נותנים יד לוויתורים ליהודים על אדמת פלשתין?
כיום, כל המשטרים הסוניים נתונים במאבק של הישרדות, ומצויים בעמדות חולשה מול ה"רחוב". אז לבוא לעזרת "היהודים" ולקומם עליהם את ה"רחוב" הערבי, שצבר עוצמה בשנים האחרונות, זה כמעט מהלך של התאבדות. יתר על כן, המשטרים הסוניים נתונים במאבק דתי אכזרי מול השיעים בהנהגת אירן. הדעת נותנת שיהיה זה שיגעון מצדם לתת תחמושת לאירן וגרורותיה בעזרת לחץ על הפלשתינים לוויתורים על "זכויותיהם".
שנית, בתחום המעשה, לא ראיתי עד עכשיו שום התבטאות ערבית פומבית שיש בה משום ריכוך בעמדות הערביות ונכונות ללחוץ על הפלשתינים. להפך, הליגה הערבית היא זאת שתומכת בכל מהלך פלשתיני נגד ישראל ולהחרמתה בארגונים הבינלאומיים, והיא זאת שנותנת את ידה לכל ההחלטות האבסורדיות של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם נגד ישראל.
יתכן מאוד ובמגעים סמויים עם נציגים סעודים ואחרים ישנן הבטחות חיוביות מכאן ועד להודעה חדשה. יש לי ניסיון אישי מלבנון. מילים שלא מחזיקות אפילו כוס של מים בשעת מבחן. ובכלל, מי שמאמין שמדינות ערב "המתונות" יתחילו לנרמל אתנו את היחסים, לפני שיש הסדר עם הפלשתינים על-פי מלוא הדרישות הפלשתיניות- חי לדעתי בעולם של שוטים.
הלוואי ואני טועה, ושהחזון של הסדר אזורי יכון לבטח. תמיד טוב להציב חזון ולקוות לעתיד טוב יותר.
