משה כחלון הוכיח שהוא שר בעל רגישות חברתית. המהלך עליו הכריז הוא מידתי. תמיד יהיו מבקרי כל מהלך כלכלי, זאת מהעובדה שבכלכלה לכל החלטה יש מחיר אלטרנטיבי. רצוי היה להשתמש בעודפי התקציב כדי לצמצם את חוב הממשלה. בינתיים נואקים רוב העשירונים. כחלון מבין לליבם ובמאזן בין הווה ועתיד הוא החליט להאט קמעא את השיפור ביחס חוב תוצר ולהקטין את הלחץ על רוב העם. מה גם שתוך מספר שנים יתחילו לזרום ההכנסות מהגז. אפילו נגידת בנק ישראל תומכת בתוכניתו על-אף שהיא הטיפה למיסוי ישיר כדי להקצות תקציבים לרווחה בריאות וכד'. גם חברות מסחריות מגוונות את מקורות המימון ולא מהססות ללוות כדי לצמוח. כל זאת במינון מאוזן.
מה הלאה? לאחר שישפר את קצבאות הנכים רצוי שכחלון יטפל במשכורות חיילי החובה וקצבאות הזקנה.
כפי שכבר פרטתי בעבר העלאת משכורת חייל בשרות חובה ל-5,000 שקל לחודש, שהוא שכר המינימום, אינה מחיבת הגדלת תקציב ביותר ממיליארד שקל בשנה, בהנחה שמענקים המשולמים לאחר השרות ישולמו תוך השרות. צעד זה יכול לחולל מהפיכה בשרות החובה בצה"ל ובחברה. מחיר החיילים יהיה ריאלי והצבא ישתמש בהם בצורה יותר יעילה, מספר האסירים יקטן באורח דרמטי מאחר שהנפקדויות עקב מצוקה כלכלית יקטנו. כמו-כן משפחות החיילים יוכלו להיות נתמכות על ידיהם וכן יוכלו החיילים הבודדים להתקיים בלי ללקט נדבות. ייזום קצור השרות תוך הכנסת שרות קבע למספר שנים במקום שרות חובה.
מהלך מומלץ נוסף הוא הגדלה משמעותית של קצבאות הזקנה הנמוכות בישראל לעומת המקובל ב-oecd. מהלכים אלה ובעיקר שכר משרתי החובה יכולים לגרום לטלטול חיובי בכלכלה.
תמיד יכול שר האוצר להוריד מע"מ על חשמל ומים למשקי הבית מאחר שהוזלה תגולגל ישירות לצרכנים. אומנם כלכלנים מתנגדים לריבוי מדרגות מס עקיף מחשש שההנחות יכולות לזלוג למטרות אחרות אך במקרה זה הצרכן מוגדר וביצוע ההוזלה הוא פשוט ויכול להיעשות בלחיצת כפטור.