מצחיקים אתם, המאשימים את מי שהייתה פרקליטת מחוז תל אביב הגב' עו"ד
רות דוד בשחיתות איומה. מה אתם בעצם אומרים? כי בשעת מעשה מאה פרקליטים בכירים אחרים שעבדו לצידה ועבדו עימה בפרקליטות "במקרה בדיוק באותו הרגע לא נמצאו בחדר"?
או מי שמאשים את כבוד ראש ה
ממשלה מר
בנימין נתניהו בכך שפקד לקנות צוללות אשר הן שר הביטחון והן בכירי חיל-הים הודיעו נחרצות שאין בהן שום צורך, ואף דרש לבטל מכרז בנושא כך שהרכישה תהיה דווקא מחברת טיסנקרופ שבמקרה אנשים הקרובים אליו קרובים גם אליה? נגיד שאתם צודקים והוא זה שנתן את הפקודה. מי ביצע למעשה? מי עשה את ים הטלפונים, ואינסוף התיאומים, ואוקיינוס הניירת? מי? המטפל הפיליפיני? הספרית של קאיה? או שמא אולי מי שאולי היה אז יד ימינו, מזכיר הממשלה דאז, זה שלימים הפך (הפתעה!) ליועץ המשפטי לממשלה והודיע נחרצות, מייד בתחילתה (רבאק, בתחילתה!) של הבדיקה בנושא, בכושר נבואי המגמד בבוז כל קוראת בקלפים וכל מגיד עתידות, ש"לראש הממשלה מר בנימין נתניהו אין שום קשר לפרשה"?
אולם ענק, שעל כל שיטחו מסודרות זו אחר זו בעמידה אבני דומינו. מי שהיה ועודנו בכיר מאוד בפרקליטות. ומפקד המשטרה המדהים שאלמלא תמיכתו האיתנה של השלטון הנוכחי ספק אם היה נשכר לעבודה אף כמאבטח בשערו של גן ילדים. ומי שהיה אז אולי יד ימינו של ראש הממשלה, מזכיר הממשלה דאז, האלוף במילואים עוה"ד ירא השמים תושב פתח תקוה מר
אביחי מנדלבליט.
פלא שנדמה כי שלושתם כאחד עושים, נחושים ומגירי זיעה, עושים לילות כימים במאמץ טיטאני אדיר לוודא כי לא תזוז ממקומה אפילו לא אבן הדומינו הקטנה הראשונה, לא תזוז ממקומה אפילו לא באלפית המילימטר, כי אחרת יהיה צורך לבנות במדינת ישראל כלא חדש וענק שגודלו פי כמה מגודלה של כל העיר תל אביב.