בתקשורת "ההוגנת" השולטת בישראל מסקרים "בהגינות ובשוויוניות" את ההתמודדות על ראשות מפלגת העבודה: מתוך 8 מועמדים התקשורת מבליטה 5 וכמעט מעלימה את 3 האחרים. התקשורת חושבת ששלושה אלה אלמוניים ודואגת לשמר את אלמוניותם, ובכך להכשיל אותם ולגרום לכך שהבחירות אינן שוויוניות. דווקא המועמדת דינה דיין יכולה הייתה להיות הפתעת הבחירות ולהפיח רוח חיים בגווייה האבודה. היא יכולה הייתה להוסיף למפלגה ממד של תרבות, לנוכח חבורת העסקניות התורמת לתדמית השלילית של המפלגה.
ובינתיים, היו"ר הנוכחי של המפלגה, זה שבעוד יומיים יהפוך ליו"ר לשעבר מספר מי יודע כמה, עובר מאולפן לאולפן ופוסל את עצמו כאשר הוא למעשה מנמק מדוע אין טעם לבחור בו.
שוב ושוב מגדיר בוזי הרצוג את עצמו (ומחרה מחזיק אחריו הפרשן
יואב קרקובסקי) ואת מפלגתו כשמאל-מרכז, בשעה שמפלגתו היא כבר מזמן שמאל-שמאל, ולמעשה משהו כמו מרצ ב'. משבצת המרכז תפוסה כבר שנים על-ידי ראש הממשלה
בנימין נתניהו, וזה אולי ההסבר לסוד כוחו. מכל מקום הרצוג טועה ומטעה בניתוח המציאות הפוליטית, וטעות זו ואחרות תגרומנה לו בקרוב להיות יו"ר לשעבר.
שוב ושוב מדבר הרצוג על "חיבורים" ועל "גוש", בשעה שמספר חברי הכנסת העתידיים של מפלגתו עשוי להיות שווה למספר המועמדים שלה לתפקיד היו"ר. אז בראש איזה גוש הוא רואה את עצמו? גוש מרצ ב'? אפילו הסוסה הטרויאנית שהכניס למפלגתו כבר נוטשת: הציפור שוב מתכוננת להתעופף למפלגה אחרת ולבית פוליטי חדש. יש לאחל לראש הממשלה שלא יאכל את הפיתיון ולא ימנה אותה כשרת החוץ בממשלתו, תפקיד שנכשלה בו בעבר, ומינוי שישים קץ לרצונו להיחשב ימין.
שוב ושוב מדבר הרצוג על "המדינות הסוניות המתונות", אלה שהתנאי שלהן להסכמתן לקבל סיוע והגנה מישראל הוא ש ... ישראל תתאבד בזרועותיו של "הפרטנר" ירום הודו, מכחיש השואה מרמאללה. שוב, הרצוג טועה ומטעה בניתוח המציאות המדינית, וטעות זו ואחרות מוכיחות שאסור להפקיר בידיו את ההגה.
שוב ושוב מדבר הרצוג על "חוקים אנטי-דמוקרטיים", בשעה שהוא חותר להנהגת המחנה האנטי-דמוקרטי, המחנה שדוגל במדיניות גזענית לפיה יש לאסור על יהודים להתגורר בלב מולדתם ושיש לבצע בהם טיהור אתני למען "שלום" חזירי, כאתנן לאותן "המדינות הסוניות המתונות".
שוב ושוב מנסה הרצוג לשוות לעצמו ולמחנהו צביון תרבותי, נאור ורודף שלום. ביום שלישי השבוע יקרעו אדון קיבינימט ושמאלנים אחרים את המסכה הזאת ויחשפו את הפנים האמתיות של מפלגת השמאל האבודה.